ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שבת, 15 באוקטובר, 2022
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
תראו איזו כריכה יפהפייה! לא רק שברור שטליה בֶר - שאיירה ועיצבה את הכריכה – קראה את הספר, היה הצליחה באמצעות האיור לאפיין באופן נפלא את הסיפור. מן הראוי היה ששמה, המוחבא באופן דיסקרטי בפינת הכריכה האחורית, היה מופיע בגאון על הכריכה הקדמית.
הספר הזה עוסק באחד הסמלים של השלטון הקומוניסטי ברוסיה: התור. הסמל הזה גלש מחוץ לברית המועצות והגדיר היטב את מה שחשבו תושבי העולם הלא קומוניסטי על תושביו: אנשים עלובים, כמעט חסרי כל, עומדים בתורים אינסופיים כדי להשיג דברים שבכל העולם הלא קומוניסטי אפשר סתם להיכנס לחנות ולקנות אותם. הסיפור מתחיל מאחת, אנה, אישה באמצע שנות הארבעים שלה, קרובה לזיקנה, שיום אחד נתקלת במספר אנשים העומדים לפני קיוסק סגור. ותור, במשמעות שאנה חושבת עליו, הוא דבר שבקצהו יש משהו שאתה זקוק לו. או שואף לו. או שהוא משמח אותך. ואנה הנ"ל – מורה לכיתות נמוכות – מצטרפת לתור ומנסה יחד עם שאר האנשים לדמיין מה אפשר יהיה לקנות כשהקיוסק ייפתח.
התקשורת בחברה המתוארת בספר היא שמועות העוברות מפה לאוזן. כמו ב"טלפון שבור" הזכור לטוב(?) עוברות השמועות שינויים בדרכם מאחד לשני. והשמועה אומרת שבתור הזה יימכרו מעט כרטיסים לקונצרט נדיר של סלינסקי. הוא מלחין מפורסם, שעזב את מולדתו לפני כחמישים שנה, ויגיע לנצח על יצירתו. התור מתארגן במהירות, כלליו נקבעים תוך כדי קיומו. אנשים שצריכים לעשות עוד דברים (נגיד לעבוד, להיות חולים, לנוח) דואגים לאחרים שיחליפו אותם. עם הזמן התור הופך לחיים האמיתיים: בריתות נקשרות, אנשים מאבדים מקום עבודה, מלחמות מוכרזות, תינוקות נולדים, אהבות מתחילות, משפחות נפרמות. התור מתקיים במשך יותר משנה עד לסוף המנפץ.
הסופרת אולגה גרושין נולדה במוסקבה אבל היא חיה - לא יודעת כמה זמן - בוושינגטון הבירה עם בעלה וילדיה. הספר הזה תורגם מאנגלית, לא מרוסית, אז אין לי מושג באיזו שפה נכתב. לא ידועה השנה בה מתרחשת העלילה. יש פה שימוש בהומור גרוטסקי משהו (שזו אולי הדרך הטובה ביותר לתאר את רוסיה הסובייטית). הכתיבה עמוסה מאד, לעתים מעורפלת, מלאה תיאורים וצריך להתאזר בסבלנות במיוחד בתחילת הספר, עד שמתרגלים לסגנון. הסיפור רוסי למהדרין. בסיגנון, בתיאורים, באיפיון האנשים ובסיפור.
הסיפור בדיוני אבל הסופרת הסתמכה על אנקדוטה היסטורית – בשנת 1962 הוזמן סטרווינסקי – שגלה ממולדתו 50 שנה קודם לכן – לערוך קונצרט במולדתו. התור לכרטיסים התארגן שנה קודם והממתינים בו בנו מערכת חברתית ייחודית. דודניתו של המלחין, בת 84, נעדרה מהקונצרט: הכרטיסים אזלו. מספרה בתור היה 5,001.
35 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar
(לפני 3 שנים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
לא, לא. הספר אינו הומוריסטי כלל, למרות שהסופרת משתמשת בהומור. למעשה הוא מרגיש עגום, חסר תקווה. הסופרת נולדה וחיה בבריה"מ ולמדה שם באוניברסיטה. ציינתי שהספר תורגם מאנגלית, אך לא ידוע לי באיזו שפה נכתב. לפחות מהתחושה שלי כקוראת הצליל שלו הוא צלל רוסי אותנטי. ספר הומוריסטי על הנושא הוא "אמנות המטבח הסובייטי" של פון ברמזון. ועוד אחד הומוריסטי (עם הומור שחור והפוך על הפוך) הוא "תבשילים חריפים מהמטבח הטטרי" של אלינה ברונסקי הנהדדרת. את שניהם אהבתי מאד. |
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים)
סקירה טובה.
הספר נראה הומוריסטי וכיפי, אך באותה מידה עושה רושם שהמחברת התבססה יותר על סטריאוטיפים ודעות קדומות מאשר על עובדות. מה שבטוח, לא הייתי מסתמך על מישהי מבחינה עובדתית שחיה מאז היותה ילדה(?) בארה"ב ואנגלית זו שפתה הראשונה כעל "אחת שהייתה שם".
לאחר שברה"מ כידוע שלחה את החללית לראשונה בעולם, מנהיגיה של המדינה קראו לעשות מאמץ ולעקוף את ארה"ב ב"כל התחומים". על זה אמרו תושבי ברה"מ כי בשום פנים ואופן אל לנו לעקוף את אמריקה, כי אז הם יראו שהמכנסיים שלנו קרועות :) |
|
yaelhar
(לפני 3 שנים)
תודה רבה, פואנטה℗
ואני מחפשת את "חיי החלום של סוחנוב"... |
|
פואנטה℗
(לפני 3 שנים)
"חיי החלום של סוחאנוב" היה נהדר.
אני אסתכן ב'סינדרום הספר השני' ואנסה גם את זה.
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים)
תודה רבה, נצחיה.
אכן תורים הם כנראה סממן תרבותי בולט בתרבות הזו. את "אמנות המטבח הסובייטי" אהבתי מאד. הרגשתי שהוא מתאר נאמנה את אלה שחיו שם. |
|
yaelhar
(לפני 3 שנים)
תודה רבה כרמלה.
סיפור חמוד ומשעשע. גם חלק מהעומדים בתור בספר אינם יודעים מה יוכלו לקנות כשיגיע תורם. |
|
נצחיה
(לפני 3 שנים)
נשמע מרתק
תודה, אני אחפש את הספר. אניה פון ברמזן בספר "אמנות המטבח הסובייטי" כותבת על התורים באשר הם, וגם על סצנת התורים כמהלך תרבותי שבין השאר גרם להורים שלה לפגוש זה את זו. |
|
Ranran
(לפני 3 שנים)
yealhar, התשובה היא לא.
|
|
כרמלה
(לפני 3 שנים)
תודה, יעל.
בתקופת הצנע,הייתי קטנטונת. כשאמא שלי עמדה בתור לקצב, ראיתי שני אנשים עומדים בתור ממול.נעמדתי מאחוריהם כדי לתפוס תור לאמא. בסוף התברר שזה היה דוכן פיס... |
|
yaelhar
(לפני 3 שנים)
תודה רבה, פרפ"צ
מה שמבדח אותנו לא מצחיק אותם, נראה לי. |
|
yaelhar
(לפני 3 שנים)
תודה רבה, חני.
כשאת אומרת "התור יתקצר" את מדברת על דקות. שם אין מה לדבר על קיצור בזמן. |
|
yaelhar
(לפני 3 שנים)
תודה רבה, Ranran
התור לא היה כדי להיכנס למקום (לזה יש תור נפרד) התור היה לקנות כרטיס (אחד לכל עומד בתור) אתה מדמיין מצב בו אתה עומד במשך שנה פיזית בתור, דואג למחליף כשאתה לא נמצא, כדי להשיג משהו, לא חשוב מה? |
|
yaelhar
(לפני 3 שנים)
תודה רבה, מורי.
זו לא בדיחה. אנשים עמדו שם בתור לפני שידעו בכלל מה מוכרים. הם עשו חשבון שאם זה שווה לכל כך הרבה אנשים, בטח יהיה שווה גם להם. |
|
yaelhar
(לפני 3 שנים)
תודה רבה, ראובן.
נכון. |
|
yaelhar
(לפני 3 שנים)
תודה רבה, סקאוט
המתינו. כן. ולא בתור וירטואלי מהספה בבית. הם עמדו שעות רבות, בקור מקפיא ובחום מחניק. ושמרו ככה על התור. לא חושבת שעוד עומדים שם בתורים, אבל מה אני יודעת. |
|
מורי
(לפני 3 שנים)
חני, לי אין כלל ספק שהטיפוס הרוסי כפי שאנו מכירים, יודע היטב באיזה תור הוא עומד.
גם אם עמד בתור הלא נכון והגיע לחלקי חילוף לרכב במקום חלקי בשר פנימיים, יקנה כבר צופר לרכבו כי תמיד רצוי להכריז שיש רכב.
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים)
זה נשמע כמו בדיחה מוכרת שהפכה לספר.
|
|
חני
(לפני 3 שנים)
הבעיה עם תורים זה ההרגשה שאתה אף פעם לא יודע אם אתה בתור הנכון שיזוז מהר.
זו הסיבה שאנשים עוברים מתור אחד בסופר לשני. או שולחים את הבעל לתור אחר ואולי התור יתקצר איך שהוא. הסממן הזה שמאפיין את הרוסים הוא גם באירופה או בארה"ב כפי שראיתי. וכן הכריכה ממש יפה. תודה על הסקירה. |
|
Ranran
(לפני 3 שנים)
רעיון מעניין, לעמוד אחד אחרי השני ולחכות בסבלנות להכנס למקום מסויים. חבל שלא עושים כאלה בארץ.
|
|
מורי
(לפני 3 שנים)
אחד ניגש ברוסיה לקיר ונסמך עליו לנוח ולעיין בעיתון. עד מהרה נוצר אחריו תור של מאה.
האיש המאה ואחד בתור נראה חסר סבלנות, הוא ניגש לראשון ושואל מה מוכרים פה.
"לא יודע," עונה הראשון, "אבל אני ראשון". |
|
מורי
(לפני 3 שנים)
סקאוט, אנשים לא ממתינים פה שנה, נניח ליידי גאגא, לו תוכרז כי תבוא באוקטובר 2023?
|
|
ראובן
(לפני 3 שנים)
יש אלמנטים של הבנת נפש האדם מעמידה בתור.
|
|
סקאוט
(לפני 3 שנים)
יפה. נשמע ספר מעניין אך מוזר. מה, הם ממתינים במשך שנה בתור?
|
35 הקוראים שאהבו את הביקורת