ביקורת ספרותית על אינטואיציה - להקשיב לקול הפנימי מאת ג'ודית אורלוף
ספר טוב

---

ג'ודית אורלוף, רופאה פסיכיאטרית יהודיה-אמריקאית, מספרת את סיפור חייה בגוף ראשון, תוך מתן דגש על התמודדותה עם היותה אינטואיטיבית מילדות.
מה הכוונה? שמגיל צעיר מאוד היא חוותה חוויות נבואיות, כגון ניבוי של אסונות טבע או מות אנשים, או ידיעת אירועים המתרחשים או ידיעת עובדות על אנשים ודברים מרחוק. היא קוראת לתופעה "ראייה מרחוק".

כילדה פחדה מחוויות אלה ולא היה במשפחתה מי שיעודד אותה לקבל ולפתח אותן וכך במהלך נעוריה נהגה להשתמש בסמים על מנת להקהות את התחושות.

לאחר שסיימה את לימודיה בתיכון החליטה לחזור אל הנושא ולחקור אותו ע"י השתתפות כעוזרת מחקר בקבוצת מחקר בנושא באוניברסיטת UCLA. שם נחשפה לרופאה פסיכיאטרית המשתמשת באינטואיציה והחליטה בעצמה ללמוד רפואה ולהיות פסיכיאטרית.

במהלך שנות לימודי הרפואה שוב הדחיקה את נושאי האינטואיציה אך כאשר התחילה לטפל במטופלים, החלה בתהליך איטי והדרגתי שארך כעשור, לשלב את יכולותיה האינטואיטיביות בעבודה הפסיכיאטרית. החל מתחושות מוקדמות שהיו לה לעתים ועזרו לה להחלץ לעזרתם של מטופלים במצוקה ועד תחושות בנוגע לאופן הטיפול ולהבנה עמוקה יותר ובלתי-אמצעית של מטופליה.

במהלך השנים השתתפה גם בקבוצות מחקר העוסקות בגילויים שונים כמו למשל גילוי ספינות טרופות באמצעות ראייה מרחוק.

בהמשך הספר, לאחר הסיפור האישי מגיעים פרקי הדרכה, בהם אורלוף, שהפכה ברבות השנים לדמות תקשורתית המרבה להתארח במדיה האמריקאית, מדריכה את הקוראים כיצד לפתח את האינטואיציה שלהם עצמם. בין היתר באמצעות חלומות, מדיטציה, ועוד. היא טוענת שאינטואיציה היא חלק אינטגרלי מחיינו וממהותנו וכולנו יכולים לפתח את שלנו ולהפיק ממנה ערך מוסף לחיינו. כמובן, אם נעשה זאת נכון.

ספר מענין, בעיקר אהבתי את החלק האוטוביוגרפי, שכתוב בצורה זורמת ומושכת.
החלק ההדרכתי מענין גם הוא, אך מעט יותר קשה לקריאה. אם כי הפקתי ממנו ערך אמיתי עבור עצמי- אני רואה את החלומות שלי באור שונה עכשיו :). למדתי גם (בהמלצתה) לא להתעלם מ"צירופי מקרים", דג'ה-וו וכד' ולייחס להם את תשומת הלב הראויה להם, כסימני דרך ברצף החיים, אשר ניתן ללמוד מהם.

» ביקורות נוספות של ענת
» ביקורות נוספות על אינטואיציה - להקשיב לקול הפנימי