ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 3 בדצמבר, 2014
ע"י שירה36
ע"י שירה36
סיפורים קצרים טובים של הסופר הההודי הלאומי. הסיפורים מתרחשים בסוף המאה ה19 תחילת העשרים ועניינם האישה במערך הנישואים המאורגנים (arranged marriage) עם שימת דגש על כל מאפייני התרבות שאותם ההודים אוהבים לטאטא מתחת לשטיח, כגון העובדה שבמרכז כל השידוכים עומד אך ורק דבר אחד: הכסף. כמה כסף הכלה תביא איתה למשפחת בעלה? ערכה כאדם הוא ערך הרכוש שהיא שווה. הגברים, למרבה המזל, לא תמיד חזקים כמו הוריהם ו"נופלים" להערצת האישה ובכל הופכים אותה לכמעט בן אדם, למרות רוחם של ההורים שמנהלים עסק.
האישה היא גיבורה עוצמתית בסיפורים האלו. טאגור בן המעמד הגבוה מעריץ את הנשים בנות המעמד הנמוך ואת יכולתן לשרוד ואפילו לשגשג רוחנית בעולם שבו הן שפחות שצריכות גם לשלם עבור הזכות המפוקפקת להיות נשואה למשפחה אחרת.
האכזריות והמטריאליזם ההודי יוצאים מכל שורה בספר והם הם המציאות ההודית האמיתית. כל קשקוש על רוחניות מראה לי שהדובר ישב בחופי גואה, לן במלון סירות ברישיקש, עשה מדיטציה וויפסאנה במקדש ממותג לתיירים בלבד, טס מיעד ליעד, מעולם לא העז לשבת ברכבת במחלקה שניה והסתובב עם נייר טואלט בתיק בכל מקום שאליו הוא הלך.
הלוואי ויותר הלומי אשליות מעין אלו יקראו ספרות הודית אמיתית ויפסיקו להפיץ סיפורי אלף לילה ולילה על אחת הארצות האכזריות והאנטי רוחניות ביותר בעולם.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
שירה36
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
בת-יה בדיוק ככה.
אין התמרדות של הקאסטות הנמוכות או של עלובי החיים או של כל אחד שמעליו יש מגפיים רומסות של מישהו אחר בגלל שזה הגורל ואין מה לעשות. נולדת לקאסטה נמוכה כי עשית רע בגלגול הקודם וזה מה יש. אחלה פיתרון למנוע מרידות המוניות.
עמיר, אתה חי בסרט בוליווד (שהרוק קאן העני חוטף את בת העשירים שאוהבת אותו, עושה איתה יוגה מסובבת לאור הכוכבים ומוכיח להורים שלה שהוא לא פחות טוב מהם:)) |
|
|
בת-יה
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
שירה, אני איתך. הודו היא מדינה עניה ומלוכלכת. במערב אוהבים מאוד את אנשי הרוח שיצאו ממנה, ומשום מה לא מוכנים לראות שמדובר באנשים חכמים שמשתמשים בפילוסופיה ההודית לרדיפה אחרי הכסף. והפילוסופיה ההודית הזו היא שמשמרת, בתוך הודו, את עליבות החיים.
|
|
|
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
ברור שההודים חיים יוגה. ועוד איך. כולל אורח החיים.
ונכון היא מדינה מאוד שמרנית וסגורה בפני תרבויות אחרות ואין קשר בין הדברים.
ולא טענתי לשניה שהכסף שם לא חשוב. או שהקסטות לא עובדות. בטח לא שהנישואים לא מתקיימים על בסיס של כסף. אין קשר בין הדברים. |
|
|
שירה36
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
הודים לא עושים יוגה.
איזו רפואה תזונה, ריהוט? אורח חיים "קהילתי"? הודו היא יחידה של משפחה, לא של קהילה וככה זה בכל תרבות מזרחית (ערבים למשל).
אני חושב שאתה מבלבל בין "נאיביות" ל"רוחניות". יש נאיביות מסוימת בהודו שנובעת מכך שזו מדינה מאוד שמרנית וסגורה בפני תרבויות אחרות. פונה היא אזור של מקדשים והיא העיר שמסמלת את הדת ההינדואיסטית. מן הסתם הפרקטיקה הדתית יותר גדולה בה, אבל איך זה מתבטא ביומיום? האם הכסף שם לא חשוב? האם הקסטות לא עובדות? הנישואים לא מתקיימים על בסיס של כסף? האדם שם נשפט לפי מה שהוא מבחינה רוחנית? אם עכשיו אתה תגיד לי שכן, אני קונה כרטיס ונוסעת לקהילה הזאת. |
|
|
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
דוגמא, למה לא - יוגה כאורח חיים שהנהיג גורג'י איינגר בפונה: אורח חיים קהילתי מקומי שכולל אורח חיים החל מאמונה,
דרך התנהלות הגוף וההתנהגות עם הגוף והנשמה, דרך רפואה, חינוך, תזונה, התנהגות זוגית ועד למבנה וריהוט הבית והלבוש - דת רוחנית לחלוטין. אורח חיים מקומי. בכל זמן נתון נמצאים במרכז הג'רג'י כי 100 זרים שבאים בסבבים של 10 ימים ללמוד את תורת היוגה והמדיטציה של גורג'י איינגר (אחרי מותו מנהיגות שם בתו ונכדתו), אבל הקהילה שחיה את החיים - קהילה הודית.
דוגמא אחת. יש עוד רבות. תמצאי את הרוחניות כתרבות חיים גם אצל בחלק מהנוסעים המקומיים גם ברכבת מחלקה שניה אילו תקלפי את הג'יפה ואת מקולקלי הקיבה (=בעיקר תרמילאים זרים) שנוסעים שם. הרוחניות כביכול של התיירים = תפאורה ססגונית שנוספת על התפאורה הססגונית ממילא. זה לא הודו. |
|
|
שירה36
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
שין שין
נכון, כדאי מאוד לקרוא.
|
|
|
שירה36
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
עמיר תן לי דוגמא קונקרטית של חיים רוחניים בהודו
ולא הסאדואים ברחובות אלא צורת חיים רוחנית בהודו שהיא נורמה ושמקיימים אותה הודים (ולא כמה תיירים שהתכנסו באורווויל).
|
|
|
שין שין
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
סקרנת אותי מאוד. לא קראתי אף ספר שלו. הגיע הזמן.
|
|
|
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
לא מסכים איתך - את לא בכיוון - הודו היא גם כזו וגם אחרת - רב תרבותית לכל דבר. הכול תלוי איזור, תלוי מקום ותלוי
אוכלוסיה. כמו שאין דין דלהי וניו-דלהי אחד. כך הודו כולה צבעונית עד מאוד. היא לגמרי רוחנית - גם מישיבה ברכבת מחלקה שניה. אחרי גילוף הג'יפה של הלכלוך מגיעים לרוח.
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
