ביקורת ספרותית על היא - סודות מאחורי הסארי מאת רבינדראנאת טאגור

---

לא בכדי הדמות הדוברת בסיפור הראשון בקובץ העוסק בסיפורי הנשים שכתב רבינדראנאת טאגור היא הגהאט, אותן מדרגות המשתפלות אל עבר גדות הנהר. הגהאט היא המאפשרת למאמינים ההינדים להגיע אל הנהר, מושא נפשם ולהתאחד איתו, עם מאוויהם הכמוסים, תקוותם ותכלית אמונתם. הגהאט אינה אלא כלי שרת, כזו השומעת בדממה את רגליהם הטופפות של עולי הרגל המתרגשים היורדים בה וסופגת אל קרבה את הנינוחות והסיפוק בהם מלאים השבים ועולים במדרגותיה. עבור המאמין ההינדי הימצאותה של הגהאט היא דבר מובן מאליו. איש אינו טורח להקדיש לה תשומת לב, להודות לה על עזרתה. המשפילים אליה עיניהם עושים זאת רק מתוך הסטה רגעית של מבטם מזוהרו של הנהר, על מנת לא למעוד במעלותיה. במובנים רבים מסמלת הגהאט את הנשים, גיבורות קובץ סיפוריו של טאגור, שראה לאחרונה אור בעברית. הנשים גם הן נוכחות תמיד, גם אם מתחת לפני השטח וההתנהלויות החברתיות הזוהרות והבולטות יותר. בחברה ההודית הנשים הן מצע בטוח לגברים. קרקע יציבה להניח עליהן רגל בדרך לעבודה ולפני השינה. אך כמו שאת הגהאט איש לא מטאטא ואיש לא פוקד אלא בדרך למקום אחר, כך נותרות רבות מהנשים ההודיות ובפרט גיבורותיו של טאגור, מוזנחות. אין מי שרגיש למצוקותיהן ומדובב את סגור ליבן ואין כמעט מי שמניח עליהן יד מלטפת. גיבורות קובץ הסיפורים של טאגור הן אכן גיבורות. אלו נשים חזקות המתמודדות עם קשיים נפשיים במסגרת חוקים חברתיים נוקשים של חברה מסורתית שמרנית. עם זאת עולמן הרגשי של נשים אלו עשיר ומפותח ובגרותן ובשלותן הרגשית עולה בדרך כלל על אלו של הסובבים אותן. אך נסיבות טראגיות, כמעט קטלניות מראש, גורמות להן להחריש ולא לומר את שהן רואות וחשות. כשאותן נשים מנסות להחצין את ביטוין העצמי הן עושות זאת רק כשכלו כל הקיצים. אז הן עושות זאת דרך אותם קודים חברתיים מקובלים. תחכומן הוא לעיתים דווקא בשבירתם של אותם קודים נחשבים על ידי עצם הקצנת הגשמתם, מה שהופך אותן להירואיות עוד יותר.
ספרו של טאגור נקרא בקלילות, אך תכניהם של הסיפורים קשים ומעוררים מחשבות נוגות. שפתו של טאגור, שהועברה יפה בתרגומה של דפנה לוי, משובצת אבני חן המיטיבות לתאר נופים ארץ ונפש. עם זאת, גימורו של הספר לוקה בכמה דברים – חלק מתעתיקי המושגים ההודיים שגוי, למשל המילה גהאט הכתובה 'גאט'. בעמוד 112 מצוטט שיר העוסק באשוק – הכוונה כאן אינה לקיסר ההודי שהפיץ את הבודהיזם במאה השלישית לפני הספירה, אלא לסוג עץ הקרוי על שמו. עוד עניין אחד מתמיה מעט הוא שעל כריכתו של הספר הנקרא "סודות מאחורי הסארי", מופיעה נערה הודית הלובשת דווקא פנג'אבי.

» ביקורות נוספות של יותם יעקבסון
» ביקורות נוספות על היא - סודות מאחורי הסארי