ביקורת ספרותית על דיפטיכון מאת חנן פרנק
ספר מעולה

---

מסמך אנושי נפלא.
את הספר לקחתי לידי עם הכנה נפשית לספר שיתכן ויהיה סוחט דמעות, אך לא כך הוא.

הספר אותנטי, כנה, ואמיתי,
עם קורטוב של הומור, לא בהכרח מכוון,
תולדה של דמותו ואישיותו של המספר חנן פרנק,
כפי שהיא עולה מבין דפי הספר.

זהו סיפורה של משפחה, שחלקה יהודי, וגורלה קשור לעד בגורל העם היהודי.

זהו סיפורו של חנן פרנק,
המגולל את סיפור חייו האישי כמו גם את סיפור חייו של אביו,
כסיפורים שלובים ומקבילים, בשני קולות -
והוא עושה זאת היטב.

חנן פרנק, שעלה לארץ על מנת להתגייס לצהל,
איבד את רגליו במלחמת ההתשה,
והמחשבה הראשונה שעולה תוך כדי קריאת הסיפור,
היא שמדובר בדמות עם שתי רגליים על הקרקע,
גם אם אותן רגליים אינן עוד.

על אף שהספר סובב סביב סיפור פציעתו של חנן,
אין זה ספר המתאר פציעה ושיקום,
זהו ספר המגולל סיפור חיים של דורות,
בגולה, בשואה ובארץ ישראל.
והסיפור כנה, אמתי ועמוק.

הספר מגולל מערכות יחסים מורכבות,
בצל המציאות של כל אותן תקופות,
בצל המשברים הכלכליים וההיסטוריים,
בצל שאלת הזהות היהודית,
בצל החיים עצמם.

הספר אותנטי ולכן גם הדמויות שבו, עמוקות ונפלאות.

חנן פרנק מיטיב לחשוף את הבעייתיות בהגדרת מיהו יהודי בהומור חינני.
הוא מיטיב לחשוף בפנינו את דמותו של אביו ואת זו שלו עצמו,
על הטעויות, הכשלונות וההתמודדות עימן ,
על הגיגיהם הכמוסים ביותר,
על הנפילות וההתרוממויות,
ובסופו של יום, לא חמלה היא הרגש שנותר אלא הערכה,
ועל אף שרגליו החסרות מוזכרות גם מוזכרות לאורך כל הספר,
חנן פרנק מצטייר כאדם שלם - הן פיסית והן נפשית,
ועושה רושם שלשלמות זו הוא הצליח להגיע דווקא בזכות פציעתו.

» ביקורות נוספות של lmh@rt
» ביקורות נוספות על דיפטיכון