מרילין רובינסון היא סופרת יוצאת דופן בכתיבתה. ספריה מתנהלים בספר האמריקאי, מחוזות פחות מוכרים, ומכיוון שהיא באה מרקע דתי הדת היא גם הווית גיבוריה. משמרת בית שונה מספריה "בית" ו "גלעד". אמנם גם הוא מתנהל בספר אבל לא רק. הרבה ממנו קורה בתת מודע, בחלום ומתערבב עם המציאות. ספר שמתמודד עם מות ולידה אובדן, חמלה ואהבה. דווקא משום שהמסגרת הדתית שולטת גם בערכי המשפחה ואיך בית תקין אמור להתנהל בוחרת מרילין רובינסון לבחון גם אופציות אחרות של ניהול חיים ומשפחה. הסביבה המימית בגלל קרבה לאגם משמשת גם כסביבה רגשית פסיכולוגית ונפשית. האגם האפל תמיד מזכיר רחם גדולה גם בשל כך שהוא מכיל כ"כ הרבה אנשים שטבעו בו ריח מימיו מגיע לכל מקום בפינגרבון. רחם שמכילה מתים. רכבת שחוצה את העיירה הזו עושה זאת על גשר רעוע ופעם אף נפלה לאגם וכל נוסעיה טבע. הרכבת כאן, לא ברור מאין באה ולאן היא מגיעה מותם של הסב האב והתאבדותה של האם. אחות האם שתפקדה כאם מאמצת מעדיפה חיים כנוודית על ניהול משק בית מקובל, אווירה של תלישות שום דבר לא לגמרי ברור העמימות הזו נותנת תחושה שאולי קרו דברים בחלום. הספר מעניין ולא מדכא כפי שיכול היה להיות כמו שכתבתי קודם, יוצא דופן. אני סיימתי את הקריאה ברגשות קצת מבולבלים. אבל הכתיבה העוצמתית של מ.ר. ממשיכה להדהד וזה בשבילי סימן לספר ראוי.












![וזרח השמש [מהדרות 2006]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers96/965946.jpg)
