ביקורת ספרותית על צפורים מתות בסתר [כריכה רכה] מאת קולין מקאלוג
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 15 באוקטובר, 2014
ע"י נועם


אתם יודעים מה? הספר הזה לא כל כך מבריק ,כפי שהתיימרתם לעשותו.
העלילה לא יוצאת מגדרה.
למעשה ארחיק ואומר שזה לא חוקי לכתוב ספר כל כך ענק , אשר ספוג עד עמקי נשמתו בכאב, ייסורים, יגון וטרגדיה.
על כל כאלה, אתחיל את הביקורת שלי בהבהרה: חייכם לא ישתנו לבלי הכר אחריי הקריאה.
על כל פנים, ניכר כי אני היא שהוסיפה עוד כמה שנים לחייה , אחריי שנחשפתי לפסימיות הרבה ,
"ולטבענו" חסר התקווה והבלתי מעורער , של כל בני האדם- אשר מוצגים בזה אחר זה בספר.
***ספויילר***
סוף הספר מסכם למעשה את המוטיב שמלווה את היצירה.
(לעיתים יותר מדי פעמים).
בנוסף הוא זה שמבהיר את המשמעות לשם הספר , לאלה ששאלו את עצמם לאורך 529 העמודים.
"כשאנחנו תוקעים את הקוצים בחזנו- אנחנו יודעים, אנחנו מבינים. ואף על פי כן, אנחנו עושים זאת. אנחנו בכל זאת עושים זאת. " 529
***סוף***
אז מה הפך את הסאגה הזו לכה משמעותית, עבור הדור החולף?
"כולנו מזלזלים בדברים שהם רבים. כאן אלה הכבשים. אבל בעיר אלה בני האדם." 196
ובכן, אפשר לחוש באלגנטיות של הרומן מרגע פתיחת שעריו, ועד סגירתם.
רומן שנכתב לפני כמעט ארבעים שנה.
קולין מקאלוג, מספרת שהרעיון נטווה במוחה במשך 4 שנים עד העלאתו על כתב.
כתיבתה ניחנת בבשלות אין סופית, בחוסר התחנפות , ויוצאת מנקודת הנחה שהקורא אינטליגנט.
על בסיס זה, היא זורעת שלל רמזים אפים לאורך יצירתה. משאירה בחכמה חללים חסרים שיתמלאו על ידנו, ומעשירה את הטקסט בדיאלוגים יוצאים מגדר הרגיל.
הרומן רקם גידים , בעוד המהפכה הטכנולוגית בבתוליה.
מהווה חצץ מדהים בין החיים שלנו עכשיו, לחיים שלפני ארבעה עשורים.
פרי עטה של קולין, נטול יומרות , גימיקים ואמצעים לעשותו רב מכר ידוע מראש.
כאלה, אפשר לממצא בשפע, תחת יצירותיהם של תלמידי הקורסים המודרניים לכתיבה.
ולמרות כל אלה, "צפורים מתות בסתר" , התברג בראש הרשימה המובטחת , עם למעלה מ10 מיליון רוכשים מרוצים, והפך לסדרת טלוויזיה מצליחה.

"דרישותיה וצרכיה הם רגילים בהחלט- בעל, ילדים, בית משלה. מישהו שתוכל לאהוב אותו. דומה שלא הייתה זו בקשה מוגזמת: סוף כל סוף רוב הנשים זכו לרובם של דברים כאלה. אבל כמה מן הנשים שהיו להן כל אלה היו באמת מרוצות ? מגי חשבה שהייתה עשויה להיות מרוצה מפני שהתקשתה להשיגם". 305
יודעים מה? אני אמר זאת:
הספר הזה ענק. כל כך גדול , והכתב כל כך צפוף וקטן .
כמה פעמים בתחילת הקריאה התקשיתי להאמין שרמת הכתיבה לא תנסוק:
מערכת היחסים בין מגי לכומר דה בריקאסאר , לא יוצאת מגדר הרגיל -לעניות דעתי.
היא מאוהבת בו, הוא מאוהב בה, אינם יכולים לממש את אהבתם מכיוון שהוא כומר.
אין פה איזה שהוא סיפור קורע לב כדוגמאת רומיאו ויוליה למשל..
הזוג המפורסם ,אשר היה מוכן לסכן הכל על מנת להיאחז זה בזרועות זו.
בסיפורנו, עומד ראלף המזדקן , וזה נבצר בעמדתו לכבד את שבועתו להתנזר מנשים, מעצם היותו כומר .
מדי פעם, כשמתחיל לעקצץ, הוא עושה גיחה קצרה למגי ממלא מצברים, ואז הוא מותיר אותה פצוע וכואבת.
בינתיים הוא ממשיך בחייו לעוד מספר שנים. וחוזר חלילה.
מסכת ההתאהבות בין השניים הייתה בעיניי מוזרה מאוד.
משיכה עזה כלפיי גבר שמבוגר בכמעט שני עשורים מהאישה והיה עד להתבגרותה מגיל 10.
כיצד ייתכן שבמקום להרגיש קשר דומה בין בת לאב ,
נוצר בין השניים דווקא רגש בלתי נסבל של תשוקה ?
מבין הדמויות הכי לא התחברתי לכאבו וסבלו של ראלף, כיוון שאין באמת כזה.
הוא היה היחיד שבאמת אחראי לגורלו , והוא זה שהיה יכול לשלוט בחייו המלודרמטיים.
נדמה שהמחברת הוקסמה מאגדת הציפור הקלטית, והחליטה שתיישם אותה בספרה ויהי מה.
אך כשמדובר ביישום דבר זה על חייו של ראלף- נחלה כישלון.
סוף הסיפור , מרכז אל תוכו את תמצית השינוי הממשי שהתרחש בכל אחת מהדמויות (החיות).
"הזקנה היא הנקמה המרה ביותר שמטיל עלינו האל הנוקם שלנו. מדוע אין הוא מביא זקנה על מוחנו?"
*** ספויילר ***
נשגב מבינתי להבין מדוע מצאה קולין , הכרח להרוג בזה אחר זה את גיבוריה?
מדוע בחרה להפטר מפראנק , אחיה הבכור של מגי, שהייתה דמות מקסימה ומרתקת.
ניסיתי לחשוב במה תרמו הדודים הרבים , אחיה של מגי, לסיפור?
אין כל כך התייחסות להיותה בת יחידה במשפחה ברוכת זכרים , כלומר, במה הדבר התבטא בחייה?
לכל מי שבידו השערה, אשמח למענה.
*** סוף ***
"מאומה אינו משביע את רצונו של גבר , יותר מכאשר אומרת לו בחורה שהוא המאהב הטוב ביותר שהיה לה."
אל תחפשו את הקסם שהיה בג'יין אייר , אין בו את הייחודיות ואין בו את הנבדל.
"צפורים מתות בסתר" מתאר בעושר לשוני , ובפסיפס משלהב של תארים , חיים רגילים של מעמד
הפועלים מהדור הקודם. קו העלילה פשוט ונקי וכל כך מציאותי , אין בה דבר שאינו הגיוני.
ישנם מספר שיאים, שגם הם בתאכלס לא היו אמורים להתרחש אלמלא הדרמה
המכוונת של הגברת קראסון. ראו: התעשרות פתאומית , והחצץ בין האוהבים.
"כאשר אדם עסוק פיזית , ללא הפסק , הוא בונה סביבו את המחסום היעיל ביותר נגד הפעילות השכלית המושלמת שבני אדם מסוגלים לנהלה".
לסיום,
את הספר קראתי לאורך חופשת חג הסוכות.
קראתי אותו מתוך סקרנות וניסיון כן להיות שותפה להילת הפופולריות שלו.
אני חושבת שיש קושי רב לבקר ספר שהוא כל כך פופלרי .
"best seller" אומר בפשטות דבר שאינו משתמע לשתי פנים: הספר אהוב. מאוד אהוב.
הסיפור של קולין מקאלוג מתאר רצף מופשט של רגעים מהחיים. הוא בנוי באמצעים אמצעים ספרותיים , מתוכננים בקפידה. אך לא אלה המוכרים לנו, המודרניים.
להבא אזכור שאני מתחברת מעט פחות ליצירות שמונעת על ידי חסמים רגשיים ובני אדם,
אלא ע"י כנפי הגורל.
כי זה מה שבסופו של דבר הופך את חיינו ליוצאים מגדר הרגיל.
איני מצטערת כלל וכלל שקראתי את הסאגה הענקית הזו, אם זה הדבר שמשתמע מהסיקור הנרחב.
שהרי גדולים ממני תיארו את הספר כאחד מעמודי התווך של תרבות הספר הטובה והישנה.
קריאה נעימה ודרך צלחה.
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נועם (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
שלום דן,
אני שמחה שמצאת את הביקורת שלי מעניינת.
אני חושבת שעצם הרעיון של העלאת דעה נגדית לדעת הכלל,
עלול ליצור חיכוכים ואילו אני רציתי שיקראו את הביקורת שלי, ויגיבו עליה מנקודת מבט שהיא יותר ניטרלית.
דן סתיו (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
MAGI ביקורת מעניינת מאד. לא הבנתי מהו הקושי שאת מוצאת בלבקר ספר שהוא כל כך פופולארי. לי, כקורא ביקורות, מעניין לקרוא ביקורת שאינה שותפה לגל ההתלהבות הכללי מספר פופופולארי.
נערה עם קעקוע דרקון (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
אני לא חושבת שקיים בכלל ספר ששינה את חיי הקוראים "לבלי היכר"



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ