• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
שדרת השקמים

שדרת השקמים

מאת ג'ון גרישם

הביקורת של רפיס

תמונה של רפיס
דירוגדירוג
הוצאה לאור:מודן
שנת הוצאה:2014
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
שולי קליין
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 11 שנים•1 דקות קריאה

גרישם חוזר בספר זה למחוזות האהובים עליו, הדרום הגזעני, עורכי-דין ובתי המשפט בארה"ב. הרעיון של מלחמה על צוואה הוא מצוין, אבל 500 עמודים?! - מריחת העשור. נראה שלקראת סוף הספר אפילו גרישם בעצמו התחיל להשתעמם, נתן גאז והכניס את כל העלילה המעניינת למאה העמודים האחרונים. בכל אופן, המוטיבים האמריקנים הרגילים מופיעים גם כאן: הטובים (במקרה זה עו"ד ג'ק ברידס ואשתו) הם מושלמים וכל השאר רמאים, שתיינים, רודפי בצע ושקרנים.
נו, טוב, אפשר להעביר את הזמן, אבל בטח לא יותר מזה.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
R
rachis
1קורא|גיל ממוצע46|100%נשים

על המבקר

תמונה של רפיס

רפיס

חבר מזה 16 שנים
33 ביקורות•141 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מתורגמת•ספרות מקורית
תמונה של רפיס
רפיס
חבר באתר מזה 16 שנים
ביקורות33
לייקים שקיבל141
דירוג ממוצע2.7 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מתח ריגול והרפתקאות12ספרות מתורגמת11ספרות מקורית6

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של רפיס

הבלשים משוק הרוחות

הבלשים משוק הרוחות

דיפה אנפארה

ספר מצוין,
הודו בכל תפארתה הנוראית, אבל גם הרבה ניצוצות של אנושיות בים הרוע, החמדנות, הניצול והעליבות האנושית.
קשה להאמין שהדמוקרטיה הגדולה בעולם, ששולחת חלליות לירח ומפיקה גאוני מתמטיקה ושחמט, עדיין מחולקת לקסטות ומאפשרת לסביבה כ"כ נוראית להתקיים בתוכה.
החוקים בהודו והעזרה הממשלתית נשמעים מתקדמים ומעוררי התפעלות, אבל בפועל מי שאחראי על החוקים מושחת ועלוב, כמו חלקים רבים מהאוכלוסייה.
מה שכן, אם אתם עשירים ובעלי משרות טובות, תוכלו לחיות במגדלי פאר, בשכונות סגורות ושמורות היטב, מוקפים במשרתים (אם לא לומר עבדים).
בכל מקרה, דיפה אנפארה יודעת לכתוב ולספר סיפור, עם המון התייחסות לשפה ההודית (ללא הסברים, צריך להבין לבד את ההקשרים) וקשה להניח מהיד מהתחלה ועד הסוף

לפני שנתיים•
★★★★★
•רפיס
ילד בולע יקום

ילד בולע יקום

טרנט דלטון

כנראה הספר שהכי לא מצדיק את הסופרלטיבים על העטיפה ("משנה חיים", נו, באמת)
הצלחתי לסיים בקושי.
חוסר אמינות נוראי בחלקים גדולים והפרזה מעצבנת בדימויים, נראה לפעמים שטרנט דלטון חשב על 2 דברים:
1) לפנות לקהל האמריקאי (אינפנטילים ואוהבים המון פרטים טכניים, למשל)
2) להכין את הסרט
בהחלט אפשר לוותר

לפני 4 שנים•
★★★★★
•רפיס
הבת האפלה

הבת האפלה

אלנה פרנטה

ספר מצוין.
פרנטה סופרת מעולה, היא כותבת נהדר ומעניין וחושפת את נפש האדם (במקרה זה - האימהות), באופן מצמרר.
גם האווירה האיטלקית/נפוליטאנית מורגשת היטב, ומוסיפה לעלילה רקע הולם.
מומלץ ביותר

לפני 5 שנים•
★★★★★
•רפיס
אמנות הבריחה

אמנות הבריחה

בראד מלצר

אין על אמריקה! והנשיא? הוא בכלל סופרמן,
ואם היית חייל בצבא (מדובר על עבודה לכל דבר, כמובן, זה לא צבא חובה), אז גם הש.ג. ואיש האחזקה הם אלופים בקרב מגע ובשימוש בכל כלי נשק שקיים ביקום.
טוב, אז החיילים האמריקאים הטובים נלחמים בחיילים האמריקאים הרעים, ותנחשו מי מנצח?
מה שנורא זה שנראה לי שהאמריקאים באמת מאמינים בכל הסיפורים האלה...

לפני 6 שנים•
★★★★★
•רפיס
בן יחיד

בן יחיד

אבי גרפינקל

ספר מצוין!
החיים בארץ מנקודת מבט של איש מאפיה, שהוא גם פטריוט (היה צנחן בצבא) וגם מעורב בפוליטיקה.
מכיוון שהוא ממוצא מזרחי הוא עוזר להריץ מועמד של ש"ס לראשות עיר, אבל בעצם המטרה היחידה שלו היא לחיות טוב, ולא ליפול למטחנת החיים, ויש גם קטע רומנטי, עם בחורה שהיא ההפך ממנו (כמובן).
הספר כתוב היטב, קולח ומעניין, ממליץ מאוד

לפני 6 שנים•
★★★★★
•רפיס
שברי זכוכית

שברי זכוכית

שרה מונטה

ספר שהתחיל טוב, אבל הלך והדרדר...
באופן כללי הסיפור, שמסופר בגוף ראשון מחולק ל-2 חלקים, בראשון מספרת הגיבורה על הילדות בחיפה, בשנות ה-50, וזה החלק הטוב של הספר.
אבל אחרי הילדות מגיעה ההתבגרות ואיתה מלחמת יום הכיפורים ותוצאותיה הטראומטיות. החלק הזה של הספר חלש מאוד, צפוי ולא משכנע.
לכאורה יש סוד על אירוע טרגי, שקרה בסוף המלחמה, אבל הסוד צפוי והתייחסות הגיבורים לגילוי הסוד רק מעצבנת.
יש עוד נקודה שהרגיזה אותי - הגיבורה מתנהגת כאחרונת הנשים הסמרטוטיות, שמספיק שהגבר שלהן עושה קצת פוצי-מוצי והן שוכחות את הריב והוויכוחים שקרו רק לפני 2 דקות או יומיים.
יש כאן התייחסות לנושא הלם-קרב, שבזמנו לא היו מודעים לו, ולכן מובנת ההתייחסות הבעייתית לחיילים שחזרו עם טראומות מהמלחמה, אבל כל הכתיבה בחלק השני לא מתעלה לרמה סבירה ועמוסה בקלישאות וכתיבה רשלנית.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•רפיס
איש החול

איש החול

לארס קֶפּלֶר

אכזבה גדולה.
הספר מתחיל טוב, והסטיות הפסיכופתיות מתאימות לסוגת הבלשים הסקנדינביים, אבל 80 העמ' האחרונים מדרדרים את הדירוג כמעט לאפס.
בסוף הספר מתברר מה הניע את הרוצח המטורף. אז ככה (אין כאן ספוילר!): אין מצב שבגלל הסיפור (הקצת עצוב) הבחור שלנו הפך לרוצח מתוחכם.
ומה זה מתוחכם! לא רק שהוא מנחש את כל הכוונות הנסתרות של הבלשים, הוא גם מגיע לכל רחבי שבדיה במהירות האור, כדי לתפוס את הבלשים המסכנים
********************
אזהרת ספויליר:
אפילו כשהרוצח מת, הוא לא באמת מת... (האמת שזה לא ספוילר, זה פשוט מופרך).
********************

אז אותי צמד-חמד הכותבים לא הרשימו מספיק, למרות שהספר מותח וכתוב טוב, נראה שהצמד משך 300 עמ' ואז נמאס לו והסיום פשוט מאולץ/מרוח/הזוי.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•רפיס
שלך, סנדרו

שלך, סנדרו

צבי ינאי

ספר מופת.
גם לפני קריאת הספר החשבתי את ינאי כאדם מעניין וחשוב וקראתי פה ושם מאמרים שלו.
מסיבה לא ברורה לא יצא לי לקרוא אותו עד היום, אבל לפני נסיעה לחו"ל, בחיפוש בבית אחר ספר לדרך, נתקלתי בו ומיד התחלתי לקרוא.
אחרי הקריאה אני יכול להגיד שהערכתי לינאי, עלתה מאוד, בעיני הוא אדם דגול.
גם הכתיבה הקולחת והמעניינת, גם הניתוח של האופי האנושי של כל אחת מהדמויות בספר וגם השקפת עולמו של ינאי, הכל פשוט מרתק.
בעיני, ספר שאחרי הקריאה גורם למחשבות ולאמפטיה לדמויות, הוא ספר טוב, במקרה זה, הספר מעולה.
המשפט החזק ביותר, מבחינתי, הוא תמצות האמונה של ינאי (שנולד באיטליה כיהודי, חי כילד כפרוטסטנטי וקתולי וחזר להיות יהודי בארץ), לאחר זוועות השואה:
"אם אלוהים מעורב בעולם יש לתבוע אותו בבת הדין הבינלאומי בהאג, על פשעים נגד האנושות. אם הוא שותק כמו קיר - אני מבכר להתפלל לקיר".
צבי (סנדרו) ינאי מתגלה בספר כאדם אנושי ומלא חמלה, המבין כי גם התנהגות קשה או רעה יכולה להיות מוסברת בנסיבות המקום, הזמן והאירועים.
יהי זכרו ברוך.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•רפיס
בלתי שביר

בלתי שביר

לורה הילנברנד

ספר מרתק, מעניין וצריך גם להודות - מתיש.
על העלילה כבר סיפרו לפני, אני יכול להגיד שההגדרה "מתיש" מתייחסת לכך שלפי הסיפור (האמיתי!) מסכת התלאות שעובר גיבור הספר היא פשוט אין סופית.
לאורך רוב הספר שאלתי את עצמי איך האנשים הללו, הלוחמים ושבויי המלחמה, שרדו את הזוועות שעברו? אין תשובה אלא שרוח האגם וגופו חזקים הרבה יותר ממה שאנחנו יכולים לדמיין (וזה נכון גם לניצולי השואה, כמובן).
אבל יש תובנה חשובה נוספת לקריאה בספר הזה והיא נוגעת בעם היפני.
כן, כן, אותם יפנים חביבים, שוחרי השלום ומובילי מהפכת התעשייה האלקטרונית, מתגלים כאן כמי שהיו הרוע הצרוף בהתגלמותו.
עם גזעני (אפילו יותר מהנאצים), צמא-דם ואכזר בצורה שלא תאמן. הפשעים של העם הזה, כנגד אוכלוסיה אזרחית ושבויי מלחמה (שלא מוכרים בארץ, מפני שיהודים לא היו מעורבים במלחמה במזרח הרחוק), הם פשוט מפלצתיים. אני בטוח היום יותר מתמיד - כל טיפת קרינה מפצצות האטום הגיעה להם.
ההמלצה שלי: קראו והשכילו, על נפש האדם הדגולה (שבויי המלחמה מבעלות הברית, שהצליחו לשרוד את התופת) ועל עם ברברי ואחוז בטירוף גזעני, שכמעט והפך את חצי כדור הארץ המזרחי לעבדים ושפחות מין שלהם.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•רפיס

ביקורות נוספות על "שדרת השקמים"

שדרת השקמים

שדרת השקמים

ג'ון גרישם

"עת להרוג" הרשים אותי מכל ספריו של גרישם. בשפה מדוייקת, חסכנית, הוא פרש שם עלילה מציאותית על ילדה קטנה שחורה שנאנסה באכזריות על ידי כמה צעירים לבנים בורים ושיכורים, על אביה חסר האונים שמגיב ועל עורך דין המנסה לגשר על הפער שבין "חוק" ל "צדק". התברר לי שזה היה הרומן הראשון של גרישם, והוא נדחה על ידי הוצאות לאור רבות ובסוף יצא במהדורה מוגבלת כטובה אישית לסופר... מדהים. הספר הזה חוזר אל חלק מהדמויות של "עת להרוג" ומשלים מעגל בעלילה משפטית אחרת ובניסיון לגשר שוב על אותו פער, גם פה בהצלחה מוגבלת.

קשיש רע מזג שסובל מסרטן סופני ומייסר, מנשל את בני משפחתו ומשאיר את רכושו הניכר לעוזרת הבית השחורה שלו. גרישם מעלה היטב את הדילמות במצב כזה - בני משפחה - גם כאלה שאינם בקשר משפחתי קרוב תמיד עדיפים על אנשים זרים. לא? [הזכיר לי את המקרה של הגבר שהשאיר את דירותיו בבניין בת"א לשוכרות הדירות ולא לבני משפחתו שלמרות שלא פגשו אותו בעשורים האחרונים, הם כעסו מאד על החלטתו]. במדינה כמו מיסיסיפי, בה מתרחש הסיפור, יש חשיבות לצבע עורו של המוריש ולצבע עורה של היורשת. שלא לדבר על העובדה שהמוריש הוא גבר והיורשת - אישה.

בין לבין אנו פוגשים את עורך הדין הצעיר - זה שהגן בשעתו על אביה של הילדה מ"עת להרוג" – ומה קרה לו אחרי המשפט ההוא (רמז – לא רק דברים טובים...) על דעות קדומות בענייני גזע, על סודות עבר אפלים בקיצור - מותחן מעניין וגרישם, כדרכו, אינו נמנע מלמנות את חטאי מערכת המשפט האמריקאית, בה חלק מהמשפטים שם הופכים להצגה המיועדת להשפיע רגשית על המושבעים, ואת עורכי הדין לשחקנים מיומנים.

הכתיבה הבהירה והשקפת העולם הליברלית של גרישם אינן טריויאליות בין סופרי הז'אנר הזה. הספר, המבקר בחריפות – כדרכו של גרישם - את החברה האמריקאית הנגועה בגזענות בשמרנות ופרובינציאליות, ואת מערכת המשפט המעודדת "הצגה" למען המושבעים והקהל, ונתפסת לפעמים כתחרות כמו-ספורטיבית בה עורך הדין הוא הספורטאי ומעריציו מריעים לנצחונו.
אוהבי מותחנים משפטיים, חובבי סיגנונו הבהיר והתמציתי של גרישם ומבקרי האמריקאים - בודאי תהנו מהספר הזה, כמוני.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•yaelhar
שדרת השקמים

שדרת השקמים

ג'ון גרישם

להלן הרומן החדש ,פרי עטו של ג'. גרישם ,אשר זה עתה "יצא מן התנור" ותורגם לעברית בידיה האמונות של נורית לוינסון. גם הפעם נשאר הסופר נאמן לז'אנר בו הוא הכי הצטיין ועליו בנה במשך שנים את הצלחתו האדירה ואשר המקנה לו היום שם של קלאסיקן אמריקאי עכשוי –זהו ז'אנר של דרמת מתח המשפטית.
על כן ,גם הפעם העלילה המרכזית נעה על ציר של הליך משפטי ארוך וסבוך בדבר המחלוקת על הצוואה המפוקפקת בעליל..ואם ,עד כמה שניתן בקצרה, מדובר בג'ק ברידס, עו"ד צעיר ונמרץ (המוכר לנו מ"עת להרוג" , ספרו הקודם של גרישם), הנלחם תדיר על פרנסתו הדחוקה ,בעיקר על ידי עבודתו הסזיפית על תיקים "משעממים " ,כאשר לפתע נופל בחלקו לעסוק בפרשת העיזבון, פרשה שהסעירה והבעירה את חייהם השלווים של אנשי העיירה הדרומית הרדומה במדינת מיסיסיפי...למעשה כתב הצוואה משוייך לסת הבארד , המוכר לכולם כזקן מופנם ונרגן אבל יחד עם זאת כעשיר המופלג של העיירה אשר צבר את הונו במו ידיו ובכישרון רב ...
בוקר חורפי אחד מוצאים את סת תלוי ומת על גבי עץ השקמה ,בשטח מטעו הפרטי, כאשר באמתחתו מכתב התאבדות ובהמשך מתגלה גם הצוואה , שלדעת כל מופרכת לחלוטין ..כך מתחיל המרוץ הגדול לפתרון המחלוקת- מאות( !) עורכי הדין מעורבים , כל מערכת המשפט של המחוז והמדינה עומדת על רגליה , כמובן שכל אחד מן הצדדים המעוניינים בוחש בצלחת ומפעיל את מלוא כוחותיו להשיג את חלקו בירושה..
בניסיון לסכם את הנקרא אציין ,שלעניות דעתי,גדולתו של הרומן הנוכחי הוא לאו דווקא בהתעמקותו בנבכי המשפט האמריקאי או על תאור המרהיב של סבך מלחמת המוחות המקצועיים לעילא (עד כמה שזה יכול להישמע מרתק.. ) – את ערכם של אלה נשאיר לשפוט ולהעריך על ידי הרבה יותר מלומדים ממני בתחום..
גדולתו של הרומן מבחינתי הוא שלראשונה , (ואני נמנית בין הקוראות את גרישם די בעקביות) נהפך "המותחן המשפטי " גרידא לרומן בעל צבע וניחוח לירי – תאור מרהיב של עיירות שכוחות אל לאורכה של מיסיסיפי , אורח חייהם של תושבי המקום , מלחמת הגזעים רבת השנים והמתמשכת עד היום הזה על רקע העוני המושרש – כל אלה מקנים בעצם טון דומיננטי לתרחיש העיקרי לכאורה..
כך יוצא שנקודת חולשה של הרומן , מבחינתי, הוא דווקא אורכו המוגזם (כמעט 500 דף) ומספר עצום של דמויות, כאשר כל פרק ופרק הוסיף עוד ועוד שמות ושמות המשפחה , בעיקר של עו"דינים שכמעט ואין סיכוי לזכור את כולם ,למרות שלחלק מהם תפקיד מכריע במהלך העלילה..
בסך הכל ,אם להתעלם ממה שהזכרתי קודם,הרומן הוא בהחלט ראוי לשבח ויכול בקלות לפנות גם לקהל שלא בהכרח שוחר את הז'אנר..
ממליצה בפה מלא!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•yudithb
שדרת השקמים

שדרת השקמים

ג'ון גרישם

לבושתי אודה, שזו הפעם הראשונה שאני קוראת ספר של ג'ון גרישם. פעם לפני המון שנים ביקרתי בכלא מעשיהו וראיתי על המדף באחד התאים ספר שלו, האסיר בתא ציין בפנינו, המבקרים, שכולם קוראים את הספרים של ג'ון גרישם וכן, כולם גם רוצים להיות עורכי דין. חח.
לפני סוכות ביקרתי שוב, בצומת ספרים וביקשתי לרכוש כמה "ממתקים חדשים". באתי עם רשימה של ספרים שפורסמו במוסף הספרים של הארץ, ובעודי קוראת לעובדת של החנות את הרשימה מהסמרטפון שלי, בהם בעיקר ספרי מתח, ניגש אלי פרקליט צמרת, שהסתובב בין הדוכנים, והציע לי כמה ספרים, שממש עשו לו את זה. וכן, הוא המליץ בפה מלא גם על הספר הזה. ערמתי את כל הספרים וניגשתי לקופה, והחלטתי, להבטיח לעצמי להתחיל לקרוא את גרישם ולהעיף אותו לכל הרוחות אם יהיה אמריקאי מדי. בקריאת גרישם השתדלתי לבוא "לוח חלק", למרות הזיכרונות מהכלא מצד אחד ונוכח המלצת עורך הדין המהולל. ומצאתי ספר מרתק, קולח, מעניין, עם דרמה, שבחלקה היתה צפויה, קצת בשליש האחרון של הספר. ולמרות זאת, ממליצה בכל פה. ואני לא נרתעת מעובי הספר. את מי מעניין אם בספר יש 500 או 400 עמודים, אם הסיפור טוב?

הסיפור לכשעצמו מעורר עניין והוא סב אודות תקפותה של צוואה, בה מדיר המוריש את צאצאיו - סֶת הבארד תלה את עצמו באוקטובר 1988, לאחר שתכנן את מותו לפרטי פרטים. הוא גם כתב - בכתב ידו ללא נוכחות עדים - צוואה חדשה המנשלת לגמרי את ילדיו ונכדיו, ומורישה את הונו העצום לסוכנת הבית השחורה שלו. עורך הדין, גיבור הספר, מופתע לקבל בדואר את צוואתו של סת יום אחרי מותו, בצירוף מכתב הממנה אותו למוציא לפועל שלה. מאותו רגע הוא נאלץ להתמודד עם משפחה פגועה, עם סוללת עורכי דין שאינם בוחלים בשום טריק משפטי, ועם שאלות שהמענה עליהן לוט בערפל: האם היה סת צלול כאשר כתב את צוואתו האחרונה? מה היה טיב היחסים האמיתי בינו לבין סוכנת הבית שלו?

סיפור טוב שכתוב טוב. וכן, קשה היה להניח אותו מהיד.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•שולי קליין
שדרת השקמים

שדרת השקמים

ג'ון גרישם

ספר טוב. מומלץ לחובבי דרמות מתח משפטיות. הספר עוסק בנושא הגזענות בדרום ארצות הברית. אמנם העלילה מתרחשת בשנות התשעים של המאה הקודמת, אבל מעלה באוב אירועים גזעניים שהתרחשו במדינה זו בעבר, ומאפיינים כל כך את האזור.
נתתי לספר ארבעה כוכבים במקום חמש, בגלל שני חסרונות שיש בו, לדעתי:
1. הספר ארוך מדי לטעמי.
2. כבר מאמצע הספר ניתן לנחש את הסוף.

למרות זאת, העלילה זורמת ולא טרחנית מדי. הקריאה בספר מהנה.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•פשוט
שדרת השקמים

שדרת השקמים

ג'ון גרישם

אהבתי את הספר כמו שאני אוהב את רוב ספריו של גרישם. הפעם הוא חורג קצת וחוזר לגיבורי ספרו הראשון "עת להרוג" עם עלילה של מותחן משפטי בה כמו תמיד יש את העורך דין הטוב ואת עורכי הדין הרעים. מה שכן - הוא תמיד יודע לספר סיפור ולהשאיר אותך עם צורך להמשיך ולהמשיך. קראתי את הספר בחופשה בין טיפוס הררי אחד למשנהו והוא היה לי לאתנחתא מצויינת. מומלץ

לפני 11 שנים•רוני
שדרת השקמים

שדרת השקמים

ג'ון גרישם

שוב גרישם הצליח לרתק אותי בספר שלו שנוגע לתחום המשפטי.
סט נפטר והוריש המון המון כסף ודווקא לעוזרת השחורה שלו וכלום לבנים שלו.
כל עורכי הדין במחוז כבר מתחילים לתכנן , אין כמו ירושה בעייתית לגרוף שכר טרחה מכל הצדדים.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•עדי
שדרת השקמים

שדרת השקמים

ג'ון גרישם

לג'ון גרישם יש את הכישרון הנדיר לספר סיפור קל לעיכול, מהיר בהתרחשויות ובעל תפניות חדות שהופכות את העלילה למרתקת. למרות זאת הוא מצליח לשמור על רמת כתיבה ותוכן. התוצאה היא ספר שאינו רומן למשרתות או סיפור משטרתי-בלשי, למרות שיש כאן הכל - משרתת שזוכה בהון פתאומי, נקמה עתיקה, שוטרים מסוגים שונים, עורכי דין ואלימות. כיף לקרוא ולהיסחף בתוך מערבולת הסיפור. יופי של ספר

לפני 11 שנים•
★★★★★
•עומר ציוני
שדרת השקמים

שדרת השקמים

ג'ון גרישם

מיסטר גרישם? תודה שהסכמת לפגוש אותי

- לא שאלת אותי. הראיון מתקיים בדמיונך

לא חשוב. אני רוצה לדבר איתך על "שדרת השקמים"

- אני יכול להתנגד?

לא

-אז קדימה! נלך ביחד אל ראובן אטלי. נשב שם במרפסת ונשוחח

(אנחנו הולכים יחד, מעירים את השופט מהתרדמה, לוגמים תה בטעם של עובש, וממשיכים)

אני ידבר איתך גלויות, ויניח את כל הקלפים על השולחן. אני אתן לך את דעתי הכנה על הספר.

-תיזהר בדבריך, איש צעיר. מילה אחת מיותרת והארי רקס בדרך אליך עם תביעה משפטית מופרכת...

אין בעיה. אני ידבר בקצרה. הספר פשוט מצויין! הוא קולח היטב, גדוש בהומור, מלא שתיינים.
רק שאלה אחת לי אליך: למה לוסיין יצא כל כך שתיין?

-הוא שתיין, ומוזנח. חוץ מזה הארי איים שיתבע אותי לדין אם אני יוציא את לוסיין טוב.

אני מבין. תשמע, למה כל העורכי דין בספר מתוארים כלא ישרים, כגנבים, וכטיפוסים שוחרי מדון באופן כללי?

-יצא לך פעם להיתקל בעו"ד מקרוב?

כן

-תתאר לי אותו בבקשה

האמת.. רגע.. אתה צודק.. אני מסכים. כל העו"ד גרועים.

-מה עוד יש לך לומר על הספר?

הוא מדהים, מר גרישם. באמת. לא ידעתי שאפשר בכלל טכנית להפוך אולם דיונים ומשפט משמים לחוויה ספרותית משובחת!

-תודה, איש צעיר

אבל יש לי בקשה, מר גרישם

-כן?

אתה מוכן להוריד ממני את הארי רקס? הוא בדרך לתבוע אותי על הפצת דיבה!! הצילו..

-אין לי פיתרון, זה הארי רקס אחרי הכל.

תודה, ושיהיה לך המשך יום נעים


*הראיון נערך בדמיוני

לפני 11 שנים•קורא כרוני
שדרת השקמים

שדרת השקמים

ג'ון גרישם

ספר טוב ומהנה נוסף של ג'ון גרישם.
גרישם חוזר לשני מאפיינים שנמצים, ביחד או לחוד, בספרים קודמים שלו - האחד רומן משפטי הכולל מתח, משפט, מושבעים, ומהפכים. והשני - החיים במדינת מיסיסיפי שבדרום, בעיירה כפרית קטנה.
גרישם חוזר גם לגיבור ספרו הראשון עו"ד ג'ייק בריגנס ולבית המשפט המוכר כ"כ של כבוד השופט אטלי.
והפעם סיפורו של איש מבוגר וחולה, אדם שהיה בס"כ חשאי ופרטי בכל התנהולו, וסיפור הצוואה שהשאיר אחריו. ג'ייק נאבק לקיים את הצוואה החדשה שכתב ממש לאחרונה, כשמולו כל בני המשפחה מבקשים לבטלה ולהשאיר צוואה קודמת.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•אבי
דירוג
דירוג
דירוג
2.0
שדרת השקמים

שדרת השקמים

מאת ג'ון גרישם

הביקורת של רפיס

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
2.0
תמונה של רפיס
דירוג
5.0
לפני 11 שנים

“לבושתי אודה, שזו הפעם הראשונה שאני קוראת ספר של ג'ון גרישם. פעם לפני המון שנים ביקרתי בכלא מעשיהו ור”

4/13
ביקורות על שדרת השקמים
הבאה
פשוט
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 11 שנים

“ספר טוב. מומלץ לחובבי דרמות מתח משפטיות. הספר עוסק בנושא הגזענות בדרום ארצות הברית. אמנם העלילה מתרח”