“כמעט סגרתי את הספר לאחר קריאה של 50 עמודים, שזה מה שאני מקציבה לעצמי בדרך כלל כדי להחליט אם יש עניין או לא. לא התחברתי, שום דבר לא דיבר אלי, עד שבאחד השרשורים של "מה אתם קוראים" כתבתי שאני עם הספר הזה וכנראה שאנטוש אותו. אחת התגובות שכנעה אותי להמשיך. תודה לך ט'. שהמלצת, ושהקשבתי לך. כי זה ספר שמתניע לאט, אבל כשהוא תופס תאוצה, הוא עושה את זה בפול גז, ומסחרר את כל מי שנקרה בדרכו. ממש כך. בֶּל”

“כנראה הספר שהכי לא מצדיק את הסופרלטיבים על העטיפה ("משנה חיים", נו, באמת) הצלחתי לסיים בקושי. חוסר אמינות נוראי בחלקים גדולים והפרזה מעצבנת בדימויים, נראה לפעמים שטרנט דלטון חשב על 2 דברים: 1) לפנות לקהל האמריקאי (אינפנטילים ואוהבים המון פרטים טכניים, למשל) 2) להכין את הסרט בהחלט אפשר לוותר”

“על הכריכה הקדמית נכתב שהספר הזה משנה חיים... לא יודעת לגבי זה, אבל הוא ספר מיוחד בהחלט. זה ספר שאני יודעת בוודאות שהולך להיחרט לי בנשמה לעוד הרבה מאוד זמן. איליי בל מספר לנו בגוף ראשון את סיפור שנות נעוריו יחד עם אחיו אוגאסט השתקן וכל הטלטלות העוברות עליהם- וזה הרבה! בהתחלה היה לי ממש קשה עם הספר. הנושאים הכבדים, הפרקים הארוכים... אבל הוא כתוב מצוין ולכן המשכתי לקרוא. איליי גדל בסביבה שבה הטוב ו”

“מה אני יודעת על ספרות אוסטרלית? לא הרבה. בכלל מה אני יודעת על אוסטרליה חוץ מזה שיש בה קנגורים ובומרנג ושההתיישבות הלבנה בה התחילה בתור מושבת עונשין לאסירים של בריטניה. אה, ואנשים שם נורא גבוהים. וגם עזרו בארץ במלחמה נגד התורכים ולכן נחום גוטמן כותב עליהם בחיבה רבה. מה קראתי מסופרים אוסטרלים? ספר כמו שבריר של סטיב טולץ' שהוציא אותי בתחושת דיכאון עמוקה ואובדן אמונה בבני אדם. בסקירה שם כתבתי שאני לא”

“כמעט סגרתי את הספר לאחר קריאה של 50 עמודים, שזה מה שאני מקציבה לעצמי בדרך כלל כדי להחליט אם יש עניין או לא. לא התחברתי, שום דבר לא דיבר אלי, עד שבאחד השרשורים של "מה אתם קוראים" כתבתי שאני עם הספר הזה וכנראה שאנטוש אותו. אחת התגובות שכנעה אותי להמשיך. תודה לך ט'. שהמלצת, ושהקשבתי לך. כי זה ספר שמתניע לאט, אבל כשהוא תופס תאוצה, הוא עושה את זה בפול גז, ומסחרר את כל מי שנקרה בדרכו. ממש כך. בֶּל”

“כנראה הספר שהכי לא מצדיק את הסופרלטיבים על העטיפה ("משנה חיים", נו, באמת) הצלחתי לסיים בקושי. חוסר אמינות נוראי בחלקים גדולים והפרזה מעצבנת בדימויים, נראה לפעמים שטרנט דלטון חשב על 2 דברים: 1) לפנות לקהל האמריקאי (אינפנטילים ואוהבים המון פרטים טכניים, למשל) 2) להכין את הסרט בהחלט אפשר לוותר”

“על הכריכה הקדמית נכתב שהספר הזה משנה חיים... לא יודעת לגבי זה, אבל הוא ספר מיוחד בהחלט. זה ספר שאני יודעת בוודאות שהולך להיחרט לי בנשמה לעוד הרבה מאוד זמן. איליי בל מספר לנו בגוף ראשון את סיפור שנות נעוריו יחד עם אחיו אוגאסט השתקן וכל הטלטלות העוברות עליהם- וזה הרבה! בהתחלה היה לי ממש קשה עם הספר. הנושאים הכבדים, הפרקים הארוכים... אבל הוא כתוב מצוין ולכן המשכתי לקרוא. איליי גדל בסביבה שבה הטוב ו”

“מה אני יודעת על ספרות אוסטרלית? לא הרבה. בכלל מה אני יודעת על אוסטרליה חוץ מזה שיש בה קנגורים ובומרנג ושההתיישבות הלבנה בה התחילה בתור מושבת עונשין לאסירים של בריטניה. אה, ואנשים שם נורא גבוהים. וגם עזרו בארץ במלחמה נגד התורכים ולכן נחום גוטמן כותב עליהם בחיבה רבה. מה קראתי מסופרים אוסטרלים? ספר כמו שבריר של סטיב טולץ' שהוציא אותי בתחושת דיכאון עמוקה ואובדן אמונה בבני אדם. בסקירה שם כתבתי שאני לא”