לא משהו. ספר שאפשר לוותר עליו. מטום וולף ציפיתי למשהו איכותי יותר. 568!! עמודים עם סגנון מוזר של כתיבה (כל מיני סימני פיסוק מוזרים, יותר מדי "אההההההההההההההה", חחחחחח, חיחיחיחיחי,ררררררררררררר, וכו') שדי מעצבנת אותי, לפחות. רק גיבור הספר נסטור, שרציתי בטובתו, שכנע אותי לצלוח את הספר עב הכרס הזה. העיר מיאמי מתוארת בספר עם כל הסטריאוטיפים - ראש עיר קובני שדואג רק לכבוד שלו, הקונפליקט של מפקד המשטרה השחור למול השוטרים הקובנים ויחסם לשחורים, אוליגרכים רוסים על שפתם העילגת, מסיבות העשירים, הפסיכיאטר הסוטה ועוד. מבין הדמויות בספר מצאו חן בעיני (אם כבר עשיתי את המאמץ בן השבועיים..) - נסטור השוטר ביש המזל שבכל דבר שהוא נוגע הוא מוצא עצמו בצרה, מפקד המשטרה הקולגיאלי מול פקודיו. מגדלנה הגיבורה המשנית של הספר מאכזבת כאשר היא מוצגת כקלה להשגה רק כדי לצאת מעולמם של הקובנים תוך הצגתה כפרימיטיבית. סיכום - נושא ראוי הכתוב בצורה מרושלת, המונית, גסה לפעמים.















