ביקורת ספרותית על אוקיינוס בקצה המשעול - פרוזה # מאת ניל גיימן
ספר טוב

---

גיימן מספר סיפור מעולה על ילד קטן שמסתבך בעולם מכושף של מבוגרים. הסיפור לוקח את הדמות הראשית אחורה אל העבר שלו. הוא חוזר לבית ילדותו ונזכר בקורות אותו כשהיה ילד קטן. הספר מלא בתיאורים של קסם, תכונות אנושיות, ובעיקר רגשות ומחשבות של ילד, וזה כל כך יפה שהקורא מרגיש כאילו חזר להיות ילד קטן בעצמו.
הסיפור מותח ומעורר מחשבה על ההסתכלות של ילד על עולם המבוגרים, ומעלה תהיות לגבי האמיתות של העולם בכלל. הוא נוגע בכולנו ובדברים שיכולים להתרחש בעולם הרחב ומביא את הקורא למקום שבו הוא יודע מה הוא צריך לעשות ומה אסור לו לעשות לילדים לעולם. גיימן בכישרון הכתיבה החריף שלו, קולע אל המטרה ומביא את הסיפור הנפלא הזה לאור, ומכניס אותו לקטגורייה שאינה ברורה של ספר למבוגרים שמדבר על ילדים. התיאורים החריפים של גיימן והשימוש שלו במילים קשות מביא את הסיפור ישר אל גובה העיניים של העולם המודרני וקצת הורס את הפנטזיה שבדבר, אבל ככה זה עם גיימן, הוא כותב פנטזיה בתכסית של ימינו, וגם הפעם הוא עושה את זה טוב.
היה חבל לי על השימוש בביטויים זולים בכמה חלקים, והיה חבל לי על הכתב הגדול והדפים העבים, הייתי מעדיף בהרבה אם הסיפור הזה היה נכנס לאוסף סיפורים קצרים בכרך אחד כמו עשן ומראות ודברים שבירים.
בכל מקרה הוא מעניין, מהנה ושווה את זמן הקריאה הקצרצר יחסית לספרי פנטזיה למבוגרים.
תהנו...

» ביקורות נוספות של Braveheart
» ביקורות נוספות על אוקיינוס בקצה המשעול - פרוזה #