עצמו את העיניים, תנשמו לאט לאט. תרפו את השרירים. תחשבו על מקום שאתם אוהבים. לאט לאט אתם יורדים למטה כאילו ריחפתם במורד. כאילו צללתם במים כחולים-שקופים. אינכם שומעים דבר, חוץ מהמיה קלה, ביעבוע שקט, שריקה חלשה בטון אחד. הנה אני סופרת אחורה, מחמישים ועד אחת. ארבעים ותשע, ארבעים ושמונה, ארבעים ושבע. כשאגיע לאחת תגיעו לארמון הרפאים שלכם. אל המקום העמוק ההוא, שבו אתם טומנים את הסוד הגדול של חייכם. הדבר הנורא שגרמתם או זה שנגרם לכם. אתם תפתחו את הדלת, קודם בזווית חדה ואחר כך בזווית רחבה. וכשהדלת תהייה פתוחה לרווחה, תוכלו לספר לי מה אתם רואים.
בזה הרגע עברתם את סשן ההפנוט הראשון שלכם. סביר להניח, שכשתגיעו למצב התודעה ההיפנוטי הפנימי המזוקק, תגלו שם מה גורם לשריטה המרכזית שמניעה את חייכם.
באותו מקום, הקרוי בספר "ארמון הרפאים" (הסבר מניח את הדעת למונח יגיע במהירה ותהייה לכם מנוחת הנפש), תמצאו ידידי זיכרון קלוש של איזו טראומה זניחה. אותה SO COLD טרגדיה, היא היא הגורמת לכם להיות פחדנים כרוניים או לחילופין מכורים לאקסטרים, להיות קמצנים צייקנים או כאלה עם חורים באצבעות (בין האצבעות יש לכם, מן הסתם, רווחים), להיות וורקוהוליקים או עצלנים, שמרנים או מחליפי מצבים כגרביים, מיזנטרופיים מתבודדים או כאלה שחיים רק בביצת ידידות וכו' וכו'.
כולי תקווה, כי בארמון הרפאים שלכם אין טראומה אמיתית, כמו הורה אלכוהוליסט, אם שמשרכת את דרכיה, אב שמלקה בחגורה, או דוד שמוצא את סיפוקו בגופכם הקטן. כולי תקווה.
אלכס ואלכסנדרה אנדוריל, בני זוג, שמידת התאמתם זה לזה כה אופטימלית, עד שהיא כוללת גם את שמם הפרטי, חברו יחד לכתוב את יצירת הלא-מופת הזאת תחת שם העט לארס קפלר.
"אלכס", קוראת אלכסנדרה כשהיא מנגבת את ידיה בסינרה, "בזמן שאני מסיימת לשטוף כלים תכתוב עוד איזה קטע משעמם!"
"בסדר, אלכסנדרה," עונה אלכס, וממזער מיד את האתר שבו גלש בלפטופ, "אחרי הקטע שלי תכתבי את איזה פרק נטול השראה בספר המופרך שלנו."
ואלכסנדרה, העונה גם לשם לארס קפלר, מדיחה כלים כפי שנהוג בארצות הגולה שופעות המים. היא טובלת את הצלחות בקערת מי סבון ואחר כך, בקערה של מים נקיים, שחדלים להיות נקיים אחרי הצלחת השניה. ואלכס, העונה גם לשם לארס קפלר, מנצל את הזמן כדי לחזור לאתר שלו.
בלילה שבדי קר אחד בחודש דצמבר, מקבל אריק מריה ברק בקשה מידידו מפקח המשטרה יונה לינה, לבוא לבית החולים בו הוא עובד כדי לפגוש קורבן של ניסיון רצח. אריק מריה הוא פסיכיאטר מומחה, המכור לכדורי שינה וסובל בעצמו מטראומה עמוקה. (אם היו קוראים לגברים שביניכם יונתן ענת ברק או עופר גלית ברק, גם אתם הייתם סובלים מטראומה. אבל באירופה ישנם גברים לא מעטים ששמם האמצעי הוא שם נשי). אריק מריה נחפז לבית החולים כדי למצוא שם נער בשם יוסף אק, פצוע קשה בדקירות, ריאתו קורסת, כבדו מדמם והכרתו מעורפלת. יוסף הוא הניצול היחיד מטבח שבוצע בביתו. אביו נרצח במקום עבודתו, אמו ואחותו הקטנה נרצחו בבית. אריק מתבקש להפנט את יוסף כדי לחלץ ממנו מידע. אבל אריק הפסיק להפנט עשר שנים קודם לכן בגלל שערורייה שנקלע אליה ומסרב לקבל על עצמו את התפקיד.
קשה לרדת לפרטיו של ספר מתח בלי לזרוע קלקלנים עדינים. אז אם אתם מתכוונים לקרוא את הספר, דלגו בבקשה לפסקה שאחרי שורת הכוכביות הבאה.
**********************************************************************************
אריק שלנו שוקע בתעלומת הרצח שלו, אבל במהרה התעלומה מתחלפת ובנו של אריק נחטף על ידי מישהו. הילד חולה, סכנה נשקפת לחייו ואריק ואשתו, שסכנה נשקפת גם לנישואיהם המעורערים, נקלעים למערבולת של סכנות.
הבעיה היא, שהמהלכים בספר מופרכים באופן מעורר השתאות. הנער הפצוע, שאיבריו קורסים והוא גוסס, בורח מבית החולים. חמיו של אריק, שהוא שוטר לשעבר, מנסה באופן עצמאי להתחקות אחר גורל נכדו גם כשהוא נפצע בראשו בתאונת דרכים וסובל מזעזוע מוח. אשתו של אריק, סימון, מוצאת את הימים שבהם נעלם בנה, ראויים כדי להתחיל לנהל רומן עם איזה צייר. שום חמ"ל ושום חפ"ק לא מוקם, כשהמשטרה מגלה שנער בן 14 נחטף. ברור למשטרה כי זה לא נער שבורח וחטיפתו גם לוותה בתקיפתה, כמעט עד מוות, של אמו, ובכל זאת, במשך ימים ארוכים בני הזוג מנסים למצוא את הילד בעצמם, באמצעים מינוריים, ולא נראה כי מישהו במשטרה מתרגש במיוחד. גם ההורים לא. מה היה עושה הורה נורמלי שבנו נחטף בבירור, אם המשטרה לא הייתה נוקפת אצבע? ויש עוד כהנה וכהנה אירועים מעוררי תימהון או ליתר דיוק, מעוררי בוז ליכולתם של אלכס ואלכסנדרה ליצור סיפור קוהרנטי. והתמיהה הגדולה ביותר: איך הצליח הספר הזה לככב בראש רשימת רבי המכר ולהמכר לתרגום ל-37 מדינות. גם בארץ זכה הספר בהצלחה מטאורית.
****************************************************************************
אני יודעת שקראתם גם את הפסקה שלעיל. לא התאפקתם. תודו בזה.
המהפנט הוא ספר שבדי טיפוסי. ארכני, יבשושי, נטול הומור, רציני מדי וחסר מעוף.
אז למה כן? כי למדתי ממנו לא מעט על היפנוזה. ומכיוון שניסיוני הראשון להפנט אתכם צלח, אני שוקלת לעסוק בהיפנוזה בשעות הפנאי.
ולמה עוד כן? כי מפקח המשטרה יונה לינה הוא בלש פיני מקסים, נטול שגיונות, שיחזור אליכם בספר חוזה פגניני.
חוזה פגניני הרבה פחות גרוע, הרבה יותר מפותח והרבה יותר מבטיח.
