ביקורת ספרותית על מיכלאנג'לו ותקרת האפיפיור - סיפורה המופלא של הקפלה הסיסטנית, ושל הגאון שצייר אותה מאת רוס קינג
ספר טוב

---

ספר עיון, פוקח עיניים על תקופת הרנסאנס, והמשמעות של להיות אמן בקני-מידה שונים.

הסיפור כולל הסטוריה, חברה, הרבה פרטים על אומנות הפרסקו (ציור על טיח לח ויבש), תעשיית הצבעים, הקרבה בין ציור פיסול ואדריכלות, על סגנון חיי שכבות האוכולוסיה השונות וסביבתו של האפיפיור בפרט, מצויינות יצירות של מיכלאנג'לו ושל אמנים מפורסמים אחרים כשהשוואה ולשם ציון יחסי הגומלין ביניהם ובין עבודותיהם, במה כרוך להיות אמן בקנה מידה כזה, ועוד.



אני אישית, התעניינתי במיוחד בפרטי הרכילות בספר:



- האופי הייחודי של מיכלאנג'לו, וכיצד הוא השפיע על מהלך חייו ויצירותיו.

- פרטים בעבודותיו ובעבודות עמיתיו (במרכאות או בלעדיהן) אשר ניתן לציין כאנקדוטות, כמו ה"פייגה" בציור אחת הסיבילות, כמו פניו של מיכלאנג'לו בציוריו ובציורי עמיתיו והדמות שרפאל הכניס בפרסקו שלו "אסכולת אתונה" כמחווה/עקיצה למיכלאנג'לו שנה לאחר שסיים אותו. עם זאת, הספר רחוק מלעניין כל אחד, הוא רווי בפרטים מעולם האמנות וההסטוריה ומי שלא מתחבר אליהם צפוי לסבול. אני אישית, דילגתי על מספר קטעים שבהם סופר על הפוליטיקה והמלחמות.

» ביקורות נוספות של פיית הספרים
» ביקורות נוספות על מיכלאנג'לו ותקרת האפיפיור - סיפורה המופלא של הקפלה הסיסטנית, ושל הגאון שצייר אותה