ביקורת ספרותית על מיכלאנג'לו ותקרת האפיפיור - סיפורה המופלא של הקפלה הסיסטנית, ושל הגאון שצייר אותה מאת רוס קינג
ספר מעולה

---

"...מיכלאנג'לו היה נציגו של אלוהים עלי אדמות, שנשלח מהשמיים כדי להראות למין האנושי 'את שלמותה של אומנות הציור'. כך, לא פחות מסופרלטיב זה, מתאר מבקר האמנות ג'ורג'ו ואזארי - אדריכל וצייר בעצמו, בן דורו של מיכלאנג'לו, את שצייר האמן בקפלה הסיסטינית, בכנסיית סן פטרוס ברומא.

מניין השם "הסיסטינית", ומהיכן לקוחות מידותיה של הקפלה?
מה הסיפור מאחורי הדמויות שצוירו, ומדוע נקבעו במיקומן הנוכחי?
מדוע מצוירות חמש סיבילות (נביאות) בקפלה? (אחת הנאות שבהן - הסיבילה מדלפי, מופיעה על כריכת הספר הזה).
מה המיוחד והמעניין בציור של יונה הנביא?
מהו ספנדרל (רמז: דמוי משולש) ומהו לונט (רמז: חצי עיגול).
איך העבירו את הציורים לתקרה, ואיך הוגדלו כדי שייראו מהרצפה? (רמז: גם בימינו משתמשים בטכניקה זו...)
מדוע חלק מהדמויות קטנות, ואינן נראות בבהירות מהרצפה?
איך נראו הפיגומים, אם מתחתן היו חייבים להמשיך ולהתפלל?
מדוע אסור לאפיפיורים לגדל זקן? יוליוס דווקא גידל...
מדוע נמצא 'המשמר השוויצרי' בכניסה לכנסייה?

טוב, נסיים כאן את השאלון הקצרצר וכעת לתוצאות:
1. אם עניתם על רובן של השאלות - הספר נועד עבורכם, כדי להשלים את המעניין אתכם.
2. אם ידעתם מעט מאד מתוך הכתוב - ודאי תרצו להרחיב ידע.
3. אם ידעתם את כל התשובות - אני מניח שאתם חובבי אומנות (הציור) וכמובן שתקבלו את המלצתי לקרוא ולהתעמק בספר.
4. אם שום דבר מתוך האמור, ממש אינו מעניין אתכם - חפשו ספר אחר.
אחרי הקדמה קצרה זו, נמשיך לסיפור.
מיכלאנג'לו, הפסל בן השלושים ושלוש, לא התלהב, בלשון המעטה, לקבל לידיו את העבודה שלא היה לו בה שום ניסיון, ואף ברח מרומא, ומהעבודה. ואולם, לרוע מזלו ולמזלנו הטוב, עמד מולו אפיפיור, יוליוס השני (הלוחם) שהיה עקשן לא פחות ממנו שאילץ אותו לבוא לעבודה ולהתחיל בביצועה. בסיפור משתלבים חייו של מיכלאנג'לו הבוגר ויחסיו עם משפחתו, עם האפיפיור ו'נגיעות קלות' מהיריבות שהייתה בינו לבין צייר גאון נוסף - רפאל.
הסיפור, שבנוסף לחייו של האומן על הפיגומים והתלבטויותיו היכן למקם כל ציור, פותח לנו צוהר על החיים באיטליה במאה ה- 16, כמו גם אל תוך סיפורן של "ערי המדינה" הקטנות והעצמאיות שהיו באיטליה, מלחמתן האחת בשנייה, המרידות של חלקן נגד "הכס הקדוש", הבריתות ביניהן ובין ארצות נוספות שבאו לעזרתן, אולם לא תמיד.
בתחילת הספר ישנם הסברים איך וכיצד מכינים את הקיר לציור הפרסקו, ובסופו - חלק שמוקדש לאופן השחזור (הרסטורציה) בתקרת הקפלה, תוך מתן הסבר איך הוא נעשה ומה הם האמצעים שננקטו כדי לשמר את האולם אשר כ- 17,000 איש מבקרים בו בכל יום (אישית נראה לי, לפי התור הארוך שהיה בכניסה - שהמספר גדול אף יותר...).
דבר נוסף ויפה, שישנו בספר, הם מספר דפים מצולמים ומפה של התקרה, אשר בלעדיהם לא ניתן היה להתמצא במבוך הציורים.
לסיום, אני מקווה שהצלחתי להעביר חלק, ולו מעט, מהתלהבותי "האובייקטיבית" מהספר.
...בפה מלא לחובבי הז'אנר, ומי מאיתנו אינו כזה...?
* נהניתי מאוד.

» ביקורות נוספות של י. קליש
» ביקורות נוספות על מיכלאנג'לו ותקרת האפיפיור - סיפורה המופלא של הקפלה הסיסטנית, ושל הגאון שצייר אותה