ביקורת ספרותית על שככה יהיה לי טוב מאת לולי וינסטון
ספר טוב

---

ספר שאפשר להדביק לו את כל המגרעות:
צפוי, קיטשי, דביק, טישו, סוף טוב, כל הנשים יפות וכל הגברים בוגדים, בנות העשרה מתנהגות בדיוק על פי הנוהל המקובל, חמות עם אמנזיה, חברה לבכות איתה בצוותא (מאפיין קבוע לספרים מהסוג הזה. תמיד אחת), בעל מנוח שהיה מושלם (אין לי מילים), אמא מרושעת לבת טיפש עשרה שמנסה להתאבד. אל דאגה, אנשים, המון המון אהבה תציל את החיים שלכם.
השתכנעתם?
ובכל זאת מצאתי את עצמי נהנה. נזפתי בעצמי קשות (ואפילו גייסתי חברים למשימה), אבל שום דבר לא עזר. בסופו של דבר, לחרדתי, מצאתי את עצמי מסמן כאן ארבעה כוכבים והורס לנצח את תדמיתי האינטלקטואלית.
אני חושש שהאופטימיות שנושבת מהספר ("חיים טובים ומלאי סיפוק - עשה זאת בעצמך") עובדת עלי טוב מכפי שהיתה אמורה לעבוד. בפעם הבאה, כשאני רואה ספר כזה, אני לובש מיד מסכת אב"כ.

» ביקורות נוספות של אריאל
» ביקורות נוספות על שככה יהיה לי טוב