ביקורת ספרותית על בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן מאת חיים סבתו

---

קניתי!
הספר נח אחר כבוד במדף מעל המיטה שלי. גמרתי אותו תוך יום. קצת התאכזבתי.
לא הרבה. באמת שלא. זאת אותה הכתיבה הייחודית, אותה עלילה מעגלית. אותה חזרה בזמן. אותם מוקדים: חלב (אמת מארץ תצמח), מצרים, בית מזמיל (בואי הרוח), מלחמת יום הכיפורים (תיאום כוונות).
אבל...
הסגנון חופשי יותר. שורות קצרות קצרות, כמעט שירים. חסכנות במילים.
נדמה לי שכבר כתבתי פעם: הרבה מדברים על הדמיון שבין סבתו לעגנון. מלבד העברית היפה, נקודת הדמיון היחידה היא ההומור שלהם: ציני, ועם זאת עדין. זה ההומור האהוב עלי: חד, עוקצני, קטלני. אבל נעים ולא יוצר ריחוק מן הדמות. בספר הזה אין כמעט הומור, וחבל. (יש עוד נקודת דמיון בין סבתו לעגנון: גם לסבתו מגיע נובל.)
חייב לומר: שירים עבריים בהחלט מתאימים לספר ולסופר, ומשתלבים היטב.

תקנו.

» ביקורות נוספות של אריאל
» ביקורות נוספות על בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן