ביקורת ספרותית על נערי העורב מאת מגי סטיווטר
ספר מעולה

---

קראתי אותו לפני בערך שבוע, אבל כל כך אהבתי אותו שאני מוכרחה לכתוב את זה כאן.
אז ככה: הספר מדהים. לדמויות יש אופי מדהים ואי אפשר שלא לאהוב אותן (חוץ מאת הרעים, כמובן) ואפשר לראות בהן שינוי בהתאם לסיטואציות המתרחשות בסיפור; העלילה טובה, אם כי מעט עמוסה בפרטים, ואני יכולה שרק לנחש שלסופרת היו הרבה רעיונות שכתבה אותם בסיפור הזה. די מעצבן יחסית לספר ראשון בסדרה, שאמור לשמש יותר כהקדמה מאשר לעלילה שהייתי מצפה לה באחד הספרים היותר אחרונים בסיפור, אבל נחיה. מה גם שהסופרת שהמתח מאוד מורגש בסיפור, ולמרות שהיה בו הרבה מידע היה ניתן להבחין גם בחוסר בו. הרעיון נפלא, גם אם לא הכי מדהים ולא הכי מקורי (כלומר, כשבלו תנשק את אהוב האמת שלה הוא ימות? היא הייתה חייבת לעשות את זה, בעיקר כשבתחילת הסיפור *אזהרת ספויילר* היא רואה את הנשמה של גנזי. כלומר, גנזי ימות בשנה הקרובה כך שאו שהיא תהרוג אותו או שהוא יהיה אהוב האמת שלה, למרות שבהתחשב בכך שלפי הנבואה כאשר היא תנשק אותו הוא ימות ולכן אפשר לנחש שהשניים נכונים *סוף ספויילר*).
אני מניחה שיכול להיות שחלק מכם אולי לא ירצו לקרוא את הספר (בעיקר לאור ההמלצה הלא מוצלחת במיוחד שלי, אבל להגנתי - אני רק מתחילה), אבל כל מי שממש אוהב להתחבר לדמויות, כמוני, ישמח להכיר את בלו, גנזי, אדם, רונאן, נואה וכל שאר הדמויות המקסימות שנמצאות בין דפי הספר "נערי העורב".

» ביקורות נוספות של The Mad Hatter
» ביקורות נוספות על נערי העורב