ביקורת ספרותית על לאכול, להתפלל, לאהוב מאת אליזבת גילברט
ספר בסדר

---

למה אין כאן אפשרות לשלושה כוכבים וחצי? זה בדיוק יכול להתאים לספר הזה. האמת שלעוד הרבה ספרים. הם לא שלושה כוכבים, אבל גם לא לגמרי ארבעה, הם באמצע...
אליזבת גילברט יודעת לכתוב. נראה שהמילים פשוט זורמות מידה בלי שום מאמץ. היא גם יודעת לתאר מצוין רגשות, תחושות, מקומות, אנשים. אבל למרות כשרון הכתיבה שלה הרגשתי שחסר לי משהו בספר, הוא נחמד אך לא מספיק סוחף.
הספר הוא תיאור מסעה של אישה (בעצם של הסופרת עצמה), מסע פנימי וחיצוני. הספר מחולק לשלושה חלקים: איטליה, הודו ואינדונזיה. שלושת החלקים מאד שונים זה מזה וקיבלו אצלי ציונים שונים: החלק על איטליה - 3 כוכבים, החלק על הודו – 2 כוכבים, והחלק על אינדונזיה – 4 כוכבים.
החלק על איטליה היה נחמד (האמת שלפני שהתחלתי לקרוא חשבתי שזה יהיה החלק שאוהב יותר). בחלק על הודו היו קטעים שממש עייפו אותי. תיאורים ארוכים ומייגעים על מדיטציה ודומיה, על מסע ארוך ומעייף לתוך הנפש. החלק על אינדונזיה היה קריא, מעניין ובעיקר שמח (כמובן העובדה שנכנס כאן מימד רומנטי הוסיפה בהחלט). זה החלק שסיים את הספר, ולכן רציתי להעניק לספר 3.5 כוכבים...
נחמד, קריא, זורם ומרחיב את הידע בתחומים מסוימים.

» ביקורות נוספות של גל
» ביקורות נוספות על לאכול, להתפלל, לאהוב