ביקורת ספרותית על חמישה ימים שזעזעו את העולם - אירופה בשלהי מלחמת העולם השנייה מאת ניקולס בסט
ספר מעולה

---

סופו של הדרקון

כילד, אני זוכר סרט מבעית ומהפנט, על דרקון ענק היורק אש, שהוכרע לאחר מאבק ממושך. כעת הוא מוטל רוטט ומדמם על האדמה, ועדיין מטיח את זנבו בעצמה באוויר, פוער את פיו, חושף את ניביו החדים, ושואג צווחה איומה, המלווה ברשף אש הנפלט מלועו. ברור לכול כי אלה רגעיו האחרונים, שאחריהם תבוא דממה ונבלות יעוטו על פגרו.

ניקולס בסט בספרו, בחר להתמקד בחמשת הימים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, באירופה, ברגע בו המפלצת מוטלת על האדמה, ומסרבת לקבל את הכנעתה, רגע המתאפיין כשיא השיגעון, ככאוס מוחלט, שחשף עוצמות לא נתפסות של ייאוש וטירוף, הימלטות, או גם אכזריות, ונקמה בלתי נתפסת, מחזות אפוקליפטיים של אחרית הימים המאפשרים מבט יוצא דופן, לפרכוסיה האחרונים של המפלצת הנאצית, רגעים בהם ההיסטוריה מספקת דרמה בעצמה קמאית השאולה משאול המיתולוגיות היוונית, או מציוריו של היררונימוס בוש.

ניקולס בסט, הוא עיתונאי, ככזה הוא קולט את האירוע מנקודת מבט עכשווית, כמגה אירוע תקשורתי, המתנהל במוקדים רבים, בניהם הוא מדלג, בקצב מטורף, כמו במאי במרכז תקשורת, המנהל אירוע רב מוקדי, כאולימפיאדה ( להבדיל ), המרכז עוקב אחרי המוקד המעניין, ומיד מעביר אותך אליו, תשומת הלב, מדלגת ממקום למקום, מהבונקר של היטלר, בו מתנהלת אווירת אחרית הימים, גבלס והיטלר מתכוננים להתאבדות, בדרך לוואלהלה - היכל המתים הנורדי, ומשם לצפון איטליה, הדוצ'ה, והפילגש שלו נתפסים על ידי הפרטיזנים, לפתע מתבצע זום מבעית על גופתו של מוסוליני, המוטלת בכיכר, ולהמונים הבועטים והופכים אות פניו לעיסת בשר. אני מהרהר עם עצמי, עד כמה הכרחי הוא התיאור המוחשי, שמעורר בקרבי שתי תחושות בסיסיות, דחייה ומשיכה בו בעת, ומותיר אותי בחוסר נוחות.

למרות שאנחנו יודעים את התוצאה, הכנעת ומותה של המפלצת, עדיין קיים מתח מובנה בספר, כמו שקיים עניין רב לחזות בניצחון בסלאו מואשן, קיים עניין לא פחות, בלחזות באנטומיה של תבוסה, להביט אל מגדל הקלפים הקורס בהילוך איטי, להבין מי קורס, ומתי, מי מקבל את גורלו בשלווה, מי מגלה תושייה ושורד, אירוע רודף אירוע, השעון מתקתק לאחור, וסופר את השעות האחרונות, כרקע לתבוסה ולסוף.

הספר מתאר בחדות סיפור האנושי, בני אדם שמעמדם היה כאלים, כעת הם מתרסקים לתבוסתם במהירות, כמו היטלר, הרזה והמטורף, ידיו הרועדות, אומרת הכול. מצד שני בסט, מציג אנשים רגילים אנונימיים, כאלה שגורלם, גרם להם להימצא בלב הסערה, בליבו של הטירוף שבו בני אדם הפכו לחיות, כמו אותה נערה מברלין שנאנסה אין סוף פעמים על ידי חיילים רוסיים, גיבורה בעל כורחה. חלקם של הגיבורים עדיין אנונימיים, אך אירוע הימים האחרונים יעצבו אותם כגיבורי תרבות, כמו ג'וזף הלר, שהיה בצוות אוויר של מפצצים, ונאלץ לטפל באיש צוות מרוסק בתאו, הוא כתב את מלכוד 22, כביטוי לחוסר שפיות הצבא במלחמה. או קורט וונגוט שבוי אמריקאי ששרד את הפצצת דרזדן, הוא יכתוב את בית מטבחיים חמש, סיפור על הרג וגורל. האפיפיור בנדיקטוס ( לעתיד ), חוזר הביתה לאחר שערק מיחידת הנ"מ שלו. אודרי הפברן, סובלת מתת תזונה, וחייה בפחד מתמיד להיחטף לבית בושת של האס. אס, משמיעה אנחת רווחה כשבעלות הברית משחררים אותה.

היציאה משפיות איננה נחלת הגרמנים בלבד, לרוסים הטרוף היה נקמה, לאמריקאיים, יצאה מכלל שליטה, היחידה האמריקאית ששחררה את דכאו, הוכתה בהלם, חלק מחייליה החל להוציא להורג את שומרי המחנה, כתגובה לטירוף זמני, נוכח זוועות המחנה אליו נחשפו.

חמישה ימים, המתוארים דרך הפרטים הקטנים והגדולים, מפעל מונומנטלי של מלחמה נוראית שבסט מצליח להעניק לה פנים של מפלצת נוראית. הספר הזה הוא, תיאור ריאליסטי מדהים בחדות, זה לא בהכרח בגלל עובדות חדשות, אלא כתוצאה מאופן הצגתן כסיפור חיי וקלידוסקופי, הממחיש את הימים הגורליים של נפילת הרייך השלישי.

ניקולס בסט מחבר הספר, הוא עיתונאי וסופר אנגלי מצליח, הספר הזה הוא הראשון מספריו המתורגם לעברית, אנטומיה מוחשית ומצמררת לנפילתו של הרייך השלישי.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על חמישה ימים שזעזעו את העולם - אירופה בשלהי מלחמת העולם השנייה