ביקורת ספרותית על הילד משמה מאת תמר ברגמן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 18 במאי, 2014
ע"י אריאל


אני ממש לא יודע להסביר למה, אבל ככל שאני מתבגר (כן, אני יודע שאני מדי צעיר בשביל לומר את זה...) אני מתאהב יותר בספרי ילדים. הם הרבה יותר ישירים מספרי מבוגרים, ההומור שלהם לא גס (היום זה מתחיל להשתנות) וכשהם טובים לא צריך לשנות בהם מילה. וכשאני אומר "ספרי ילדים", זה כולל מבחינתי ספרים לגיל הרך כמו "אריה הספריה", "איה, אאוץ', אווה" ו"דרקון - אין דבר כזה", ספרים קצת יותר מתוחכמים כמו "ניקולא הקטן", וגם ספרים לכיתות א' ב' כמו "המלך מתיא" וכמו הספר הזה.

כן, הספר הזה הוא ספר ילדים והוא אחד הטובים שבהם. כמו הרבה ספרים מתקופתו הוא מספר על ילד ניצול שואה שנקלט בקיבוץ ישראלי. שלא כמו ספרים אחרים, הספר הזה מקבל תפנית: אברהמלה והשואה אינם המוקד. הספר מתמקד בילדי בקעת הירדן, בעזיבת הקיבוץ בתש"ח ובהחלטה הנחרצת לשוב. הוא מתאר בלי פיוטיות, בלי נוסטלגיה ובלי פטריוטיות מוחצנת את הרגשות הפשוטים של אהבה לבית ולאדמה.

היום אין ספרים כאלה, לא מפני שהאהבה נעלמה, אלא מפני שההתייחסות אליה היא לא פוליטיקלי קורקט. חבל.
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



1 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ