ביקורת ספרותית על ישו הנוצרי [כרכים א'-ב'] מאת יוסף קלוזנר

---

בדרך כלל כשאני "נכנס לנושא" אני מעדיף לקרוא מספר ספרים העוסקים בו, קראתי את ה"ברית החדשה" מספר פעמים בעבר.
פרשניות ו"ביוגרפיות" של ישו לא קראתי עד לאחרונה.
פרופסור יוסף קלאוזנר כבר בפתיח מציין שהוא מותקף מכל צד משום שמנסה לכתוב על סמך מחקריו ספר אובייקטיבי.
בילתי אפשרי להשאר אדישים ריגשית לנושא "טעון" כל כך.
קריאת הספר קשה ביותר הקורא חייב "לצלוח" אוסף של מראי מקומות ואישים מזמנו של ישו ועד זמנו של קלאוזנר.
ישנו מיגוון תפיסות של חוקרים ומפרשים לרוב נוצריים דתיים המפרשים הברית החדשה כלשונה.
ישנה נקודת הראות יהודית המתיחסת לישו כאל ממזר, ישנם רמזים לכך כבר מתקופת המשנה.
ישנם מאוחרים יותר הרואים בו את תלמידו של יוחנן המטביל ש"עושה בלגן".מתקופת התלמוד והלאה- אלו נתקלו בתלמידיו הנצרנים-משמעות המושג היא כשהנצרות עדיין אינה דת ממוסדת, ישנן קבוצות של יהודים ושל עכו"ם שהשתכנעו בגלל תורתו ובגלל הניסים שיוחסו לו ולתלמידיו לאמין בו כמשיח.
ישנם חלוקי דעות גם בנושא הצליבה, וחלקם של היהודים בה.
ללא ספק "הפרושים" התנגדו לו ולדרכו ובוודאי לא תמכו, והם אלו כנראה שהסגירו אותו והשפיעו ביחסם השלילי אליו של הנציב הרומאי. הוא נמנע מלחנון אותו למרות שמקובל היה בערב חג הפסח לתת חנינה.
מעניין ביותר שקלאוזנר מוצא לנכון לציין שכנראה גם הכתבים של יוספוס פלביוס זוייפו. מישהו במהלך הדורות כשהעתיק את כתביו מחק ושינה.
איני מסוגל לחשוף את "פרטי העלילה" במלואם משום שהם עלומים, משום שישנם הרבה מאד גישות, חוקרים,ומשקעים
שהשפיעו בעיצוב דמותו. ומשום שאיני מומחה גדול מספיק כדי להכיר את כל אותם דמויות של חוקרים ופועלים וקטעים שלמים קראתי והתקשתי להבין. זה "ים של חומר".
ככל שאני מנסה להבין יותר כך אני מגלה פרטים חדשים שאינם ברורים לי ומחייבים קריאה ועיון נוספים.
לסכום:זהו אינו ספר קריאה זהו מחקר מעמיק, חשוב לציין שנכתב לפני גילוי המגילות הגנוזות ופיענוח שלהם.
ברור לי שהאיש ישו היה ופעל לגבי זה כנראה אין ספק.
ברור שהוא "נצלב" עוד בהיותו בחיים על ידי היהודים והרומאים כאחד.ונאבק באומץ ראוי לציון על דעותיו.
ברור שהברית החדשה היא ספר מגמתי בהחלט לא אוהד ובתוך הספר עצמו מתגלות סתירות.
ברור שישו היה רפורמטור שפעל במסגרת הדת היהודית ובעיקרון היה יהודי שומר מצוות. בוודאי לא היה רוצה לפגוע בבני עמו. הדברים שהתרחשו אחרי מותו בוודאי לא היו לרוחו. לא לכך התכוון.
ברור לי שאני מיכאל אם אני באמת רוצה להבין את התקופה נכנס למחויבות גדולה ואיני בטוח שאני מוכן לכך.
יחד עם זאת זה מרתק ונראה לי שאמשיך במסע שלי ואשתדל לשתף אותכם.
לגבי החוקר פרופסור קלאוזנר כתב את מחקריו לאנשים הבקיאים ממני, אין זה ספר קריאה. זהו מחקר אמיץ של אדם משכיל מאד שעשה "עבודת נמלים" בדק מקור אחר מקור השווה, הביע דעות מנומקות והשאיר הרבה סימני שאלה ואפשרויות לפרשנויות ולחוקרים אחריו. זו תקופה רחוקה היסטורית ומדובר בעבודה סזיפית ב"אוקיינוס" שאין לו סוף. כשבמים התרוצצו כרישים טורפים ודגי רקק שהפריעו לו במחקריו ואפילו סיכנו אותו-את קלאוזנר.
המלצה אישית: עלינו להכיר בכך שהידע שברשותנו אינו מספיק כדי להבין את התצריף "פזל" המורכב של התקופה ההיא וכל מי שמביע השקפות בנושאים אלו עדיף שישאיר סימני שאלה בסופם ולא סימני קריאה.
ישנם קשיים רבים בניסיון להבין את ההמשך התיאלוגי הטעון ביחסים שבין שתי הדתות מאז והלאה... עד ימינו.
כיהודי נראה לי שאנו נמצאים בתקופה כביכול נוחה יחסית - נצרות על פניה נראית פחות קנאית אבל מתחת לפני השטח ממשיך לבעבע אנטגוניזם דתי כי הדת הנוצרית ביסודה רואה ביהדות לא רק דת מתחרה, היהדות כל עוד היא קיימת חותרת כביכול תחת תשתיות הדת הנוצרית. יש לזכור זאת וחשוב להבין זאת. לא מדובר על ויכוח היסטורי מדובר על אמונה ודרך חשיבה של מיליונים רבים של בני אדם בעולם כולו.
נ.ב: ט.ל.ח איני בטוח שדייקתי בפרטים הם כאמור מרובים מאד ומורכבים אם טעיתי אני מתנצל על כך.

» ביקורות נוספות של .
» ביקורות נוספות על ישו הנוצרי [כרכים א'-ב']