ביקורת ספרותית על כל יום, כל שעה מאת נטשה דראגניץ'
ספר לא משהו

---

ספר שננטש. לא היה לי חשק לסיים אותו אפילו, הגעתי לאמצע והרגשתי שזה פשוט בזבוז של זמן להמשיך לקרוא את הסוף.
הרעיון משך אותי אבל כשאני חושבת על זה לעומק וגם אחרי שגיליתי מה באמת עומד מאחורי הרעיון לסיפור, זה נראה לי מאוד טיפשי. איך ילד בן תשע וילדה בת שש יכולים להיות מאוהבים אחד בשני עד אין סוף ולזכור אחד את השני גם אחרי 16 שנה ועדיין להיות מאוהבים?! זה פשוט מוזר לי, זה יצא ממש לא שגרתי, יותר מידי מוגזם אפילו והכותבת לא עשתה את העבודה שלה, היא שיעממה אותי כול כך, לא התלהבתי לקרוא את הסיפור שלהם, הכול היה מרוח מידי והכתיבה הייתה מאוד יבשה, חסרת שיחות וזה היה ספר ממש תקוע.
לדעתי, בתקציר של הספר הם הציגו את הסיפור יותר מידי טוב, היו לי ציפיות לגביי הספר הזה, קיוויתי למשהו טוב אך מאוד מאוד התאכזבתי.

» ביקורות נוספות של Yuli
» ביקורות נוספות על כל יום, כל שעה