זהו ספר חדשני. מצד אחד מביע רעיון טכנולוגי ומתאר את תהודתו בעולם, ומצד שני מתאר בכלל סיפור פסיכולוגי פנימי של אדם אחד, סופר (שאיתו יכולים כמובן להזדהות רבים). אכן הספר כולל אמיתות רבות, כמעט מיסטיות. הגיבור רוצה לחזור לעולם אחר, בו היה בעודו ילד כאשר סובב סביבון, וגם כאשר פגש את אהבתו הראשונה. ה"עולם האחר" הזה מקבל פנים וצורה ממשיים ע"י סימאק, במסווה ז'אנר ה"מדע הבדיוני". כמו השיר הידוע של הביטלס האומר שציפורים צייצו בשמיים, אבל הדובר לא ראה אותם בכלל עד ש"הוא הכיר אותה", אכן אופן ויכולת חוויתנו את הטבע מושפעת רבות ממצבנו ה פסיכולוגי-חברתי. זה ספר מרגש בתמימות ובפשטות שלו, ודווקא בשל שהוא כך כך תמים כל אבחנה ופרט המובעים על ע"י הגיבור" מקבלים תוקף רב יותר. הספר מאוד סימלי. לדעתי ניתן לעשות לו ניתוח פסיכולוגי וסימבולי מעמיק כדי לגלות את מלוא משמעויותיו, אבל מעבר לכך הוא פשוט יפה ונעים לקריאה, ומפתיע. סופו אופטימי, שזה כבר פלוס גדול.













