ביקורת ספרותית על קללת הדורות מאת ארנלדור אינדרידאסון
ספר בסדר

---

ברגע שהספר נפתח בקצות אצבעותי - ניתן לחוש בקור הצפוני, לשמוע את השקט - השלג עוטף את הכול בשלווה שבתוכה מתפצפצים ראשים, אנשים בורחים במכוניות ישנות, כבדות בנעליים בבגדים, המעילים והכובעים. הקורא הולך עם הבלש לאט לאט, אי אפשר להחיש את הצעדים, בכל פעם מתקלפת רק שכבה אחת ממעטה החידה ומתגלות עוד אפשרויות. כולם מנומסים וכולם שומרים לעצמם את סודותיהם והבלש נדרש לגרד את הקליפות כדי להגיע אל האיש שיכולה היתה להיות לו סיבה טובה לרצוח איש מתבודד וזקן שחי את חייו לעצמו.
קשה שלא לחבב את דמות הבלש שקצת מזכיר את קולמבו הטלוויזיוני וקצת שוטר מקוף חביב שיש לו חיים משלו שהעבודה קצת מפריעה לו לחיות אותם. איסלנד יוצאת טוב מהספר הזה. שווה קריאה בעיקר בימים של חום בלתי נסבל.

» ביקורות נוספות של גדפ
» ביקורות נוספות על קללת הדורות