ביקורת ספרותית על בגידה כפולה - סיפורם האמתי של מרגלי הפלישה לנורמנדי מאת בן מקנטייר
ספר מעולה

---

בסתיו 1943 , בעיצומה של מלחמת העולם השניה, נערכה בקוויבק פגישה מפתיעה בין שלושה מנהיגים חשובים: נשיא ארצות הברית רוזוולט, ראש ממשלת בריטניה ווינסטון צ'רצ'יל ומנהיג ברית המועצות יוסף סטאלין. לאחר שלושה ימי ויכוחים התקבלה החלטה סודית ביותר: צבאות בעלות הברית יפלשו לתחומי השליטה של הנאצים בדרך ימית ארוכה ומסובכת. הפלישה קיבלה את השם "אוברלורד" (Overlord).

ההכנות למבצע היו אדירות. היה ברור שאחד מיסודות ההצלחה טמון בגורם שנראה כבלתי אפשרי – שמירה על סודיות. הנאצים ידעו כי בנות הברית מתכננות פלישה, אך לא ידעו מתי והיכן. המעבר הימי הצר ביותר היה בין דובר שבאנגליה לקאלה שבצרפת וסביר היה כי שם תתרחש הפלישה.

אי לכך בנו הגרמנים את ה"חומה האטלנטית": 17 מיליון מטרים מעוקב של בטון ומיליון וחצי טונות פלדה הובאו למקום כדי להקים 15 אלף בונקרים אדירים. אלפי מחסומים ימיים ומוקשים הונחו במים לאורך החופים. היטלר ומפקדיו חשבו כמו צבא יבשה וציפו שכוחות הברית יבחרו בדרך הימית הקצרה ביותר. כך זכו החופים שמול קאלה לביצורים משמעותיים הרבה יותר מאשר אלה שבאזור נורמנדי.

בנות הברית החליטו לקחת את הסיכון ולנסות ולפלוש דווקא במעבר הימי הרחב והמסובך יותר. אך כדי להצליח במבצע הזה, היה צורך לבצע קודם לכן מבצע הונאה רחב היקף. למבצע הייתה מטרה פשוטה אחת: ליצור מצג שווא של היערכות כוחות בינלאומיים רבים באדינבורו ובדרום אנגליה, באופן שיהיה גלוי למטוסי הריגול של הלופטוואפה, לגורמי מודיעין המנטרים את הממלכה המאוחדת, ולשאר מרגלים אקראיים. הדבר נעשה בסיוע אמצעים כמו הצבת טנקי גומי מתנפחים בשדות מרעה, הבאת משאיות למקום, בניית בסיסי דמה ושליחת מידע כוזב דרך ערוצים דיפלומטיים עקיפים או סוכנים כפולים שזוהו. כמו כן הוחדרו פרסומים מרומזים לעיתונים היומיים: למשל: מודעת פרסומת של בית עסק המציע הנחה מיוחדת ל"יאנקים", דיווח על מסיבת תה שנערכה לכבוד יחידה קנדית השוהה באזור, או דיווח חדשותי מצולם על חניכת בית חולים חדש למקרי חירום, שהיה לא יותר מאולם בטירה שהוסב לחדר בית חולים לצורך הצילום. אפילו נמצא כפיל לדמותו של הגנרל מונטגומרי שנשלח להסתובב בחופי גיברלטר כדי לגרום לגרמנים לחשוב כי הפלישה צפויה מכוון דרום צרפת.

הספר "בגידה כפולה" מספר את סיפורם של הסוכנים הכפולים שעשו ימים כלילות על מנת להזין את הגרמנים במידע כוזב לגבי תכניות הפלישה. אולם תפקידם לא תם ביום הפלישה: הם המשיכו להזין את האויב במידע כוזב גם לאחר ה-6 ביוני 1944 (היום הארוך ביותר) וגרמו לגרמנים להאמין כי הפלישה לנורמנדי היא בסך הכל פלישה "קטנה" שנועדה להסיח את דעתם של הגרמנים ולגרום להם להזיז כוחות מקאלה (שם צפויה להתרחש "הנחיתה האמיתית") לכוון נורמנדי. כאשר התברר לגרמנים כי לא תהיה פלישה נוספת, כבר היה מאוחר מדי עבורם. חודשיים וחצי אחרי הפלישה כבר התהלך שארל דה גול ברחובות פריס המשוחררת.

"בתחבולות תעשה לך מלחמה" כתוב בספר משלי. פרט לתיאור הסיפור ההיסטורי וכיצד תוכנן ונבנה כל תהליך ההונאה האדיר הזה (מבצע Fortitude), מתאר בן מקינטייר את הטיפוסים שעסקו במעשה, טיפוסים ססגוניים כל אחד בדרכו, ומנסה להיכנס למחשבותיהם ורחשי הלב שלהם וכל המכלול הזה עשה עבורי את הספר למעניין כל כך.

כמו שאומרים מבקרי הסרטים בדרך כלל: מומלץ לחובבי הז'אנר.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על בגידה כפולה - סיפורם האמתי של מרגלי הפלישה לנורמנדי