• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
כריתות

כריתות

מאת דבורה בארון

הביקורת של עורכת

תמונה של עורכת
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
כריתות

כריתות

מאת דבורה בארון

הביקורת של עורכת

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של עורכת
הוצאה לאור:עם עובד
0
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
oziko
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 17 שנים•1 דקות קריאה

יכולת הסיפור והסגנון של דבורה בארון הותירה אותי המומה ודומעת. הסיפור "כריתות" על נשים מגורשות בחברה יהודית-חרדית של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הופך רלוונטי דרך מילותיה שחולפות בזמן ומגיעות ישר ללב.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
אין לייקים עדיין

על המבקרת

תמונה של עורכת

עורכת

ותיקהעורך
חברה מזה 18 שנים
105 ביקורות•4 נבחרות•266 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מדע בדיוני ופנטזיה
תמונה של עורכת
עורכת
ותיקהעורך
חברה באתר מזה 18 שנים
ביקורות105
ביקורות נבחרות4
לייקים שקיבלה266
דירוג ממוצע4.2 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת47ספרות מקורית15מדע בדיוני ופנטזיה6

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של עורכת

אנטומיה של טיפול

אנטומיה של טיפול

אסף רולף בן שחר

להימנע, להתרחק. מהאיש וממי שלמדו אצלו ומטפלים "בדרכו". האיש פוגע מסוכן https://medium.com/@galia.tanay/%D7%92%D7%9D-%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A3-%D7%91%D7%9F-%D7%A9%D7%97%D7%A8-7e331659bd68

לפני שנתיים•עורכת
לסיביר

לסיביר

פר פטרסון

בחום אוגוסט הישראלי הספר הזה הוא אולי אחת הדרכים הטובות להתקרר קצת. על גב הכריכה כתוב ש"מזג האוויר הוא דמות בסיפור", וזה מדויק. אנחנו מלווים את האח והאחות, שחיים בכפר צפוני נידח של דנמרק, בספק-רומן-התבגרות שמחציתו השניה מתרחשת בתקופת מלחמת העולם השניה (ובנימה זו: האם לעולם לא נמצא ספר מתורגם מספרות העולם, שלא ייגע במלחמה הזו? נראה כאילו ההוצאות לאור סבורות שהקוראים הישראליים מתעניינים אך ורק בה). הנערה מתבגרת בעידודו של אחיה, ולמרות הוריה וסביה. אחד הדברים הבולטים בדמויות האח והאחות בספר הזה, הוא שהן עומדות בזכות עצמן: אופיין אינו נגזר ממה שלמדו ממשפחתם, אלא הן שונות - בלהט, באנרגיה, ברצון לשנות, ברצון לראות למרחק. האחות והאח אינם נופלים קורבן לפרובינציאליות המתבקשת ממגוריהם במקום כל כך קטן ונידח. יש להם חיי נפש עצמאיים ועזים, ועזות זו היא המחזיקה את העלילה, שכשלעצמה היא פשוטה למדי: אח מרדן,לוקח אחריו את אחותו הצעירה והסקרנית. לשניהם צפוי עתיד טוב יותר בזכות מרצם וכשרונם. אנו פוגשים דמויות מהכפר הדני, ופוגשים את ההתבגרות בעל-כורחה שחווה האחות כאשר הנאצים פולשים לדנמרק ואחיה הופך אחד מהפעילים נגד המשטר. בהמשך היא תגיע לעיר הגדולה, שם תחיה חיים מינוריים עד לשינוי מעט-צפוי. ייחודו של הספר הזה הוא בסגנון הכתיבה, שמטמין בתוך פסקאות פרוזאיות משפטים ליריים צרופים, שתענוג לדלות אותם. מומלץ.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•עורכת
עיר החלומות

עיר החלומות

חואן חוסה ארננדס

החלומות שנחלמים בספר הזה לא מתגשמים. בכל אופן, הם אינם מתגשמים לטובה, לא באופן שהחולמת רוצה. אנחנו מלווים את הנערהר הפרובינציאלית, בת למשפחה מיוחסת שירדה מנכסיה, כשהיא מפתחת שנאה לכל מה שסובב אותה: משפחתה, ביתה, חברותיה לספסל הלימודים, ההתחסדות הצבועה של הנזירות ושל סבתה האדוקה. ככל ששנאתה מתפתחת כך היא מתרחקת מנטלית ממקום היוולדה, ואת חלומותיה תגשים בעיר הגדולה. הקלישאה צפויה - גם העיר הגדולה אינה מביאה לה מזור, כי היא חיה בה תמיד "על-יד", "לא בדיוק אבל בערך": עם הייחוס אך בלי המעמד, עם עבודה אך בלי הכסף הדרוש לחיי האהבהבים של נשות האליטה.הספר כתוב בצורה מבריקה ומכשפת, ומביא, מלבד קולה של הגיבורה, את קולותיהם של הסובבים אותה - ברכילות, במכתבים, בזכרונות - כך שדמותה ודמותה של הפרובינציה כולה נצבעות בצבעים שהם ססגוניים ו"פולקלוריסטיים"-ארגנטינאיים מצד אחד, וחמורים ותפלים כמו המציאות אליה היא מקיצה. מומלץ.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•עורכת
מכתבים מסקאי

מכתבים מסקאי

ג'סיקה ברוקמול

הספר הזה, שנראה בנאלי להחריד, משך אותי כי פעם ביליתי שבועיים באי סקאי והם היו קסומים, וקיוויתי לתיאורים של האי שיביאו אותי למנה גדושה של נוסטלגיה. יש בספר כאלה, אבל לא הרבה. יותר משהספר הוא על סקאי הוא על שתי מלחמות העולם ומה שהן מעוללות לאנשים, וגם מן סיפור כזה שרובו חוסר תקשורת בין בני אדם, שלו היו מדברים זה עם זה בכנות הרבה עוגמת נפש היתה נמנעת. את העלילה אפשר להעתיק לכל אי מבודד, או לכל כפר מבודד יחסית, או אפילו סתם לשכונה מסתגרת בעיר גדולה; בזה חולשתה. אבל עדיין, סיימתי את הספר בעיניים דומעות ומאוד נרגשת. לדעתי הסוף לא צפוי כל כך, כי במהלך הספר יש כל מיני תפניות שמותירות אותי הקוראת כמו את הגיבורה מתנודדת ותוהה מה יהיה הלאה. בכל מקרה, יש בספר מן הבנאלי, ועדיין הוא כתוב היטב, לא מזלזל באינטליגנציה של קוראיו, ומרגש. ממליצה.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•עורכת
בחזרה ליער מאה העצים

בחזרה ליער מאה העצים

דיויד בנדיקטוס

אני חושבת שהספר מתוק ביותר. הוא הרבה יותר ילדותי מספריו המקוריים של א.א. מילן - שם הדמויות הן ילדיות אך לא ילדותיות, וקל לקרוא אותן כמשל אנושי. הדמויות שיצר בנדיקטוס בספר הזה סטנדרטיות יותר, דידקטיות יותר ופחות מתוחכמות. אבל הספר הזה עדיין מעלה חיוך והוא נחמד מאוד. סוגדי פו ותיקים יטילו בו רפש, לא מעט בצדק, אבל לא להם הוא מיועד. להבדיל מספריו האחרים של מילן, הספר הזה באמת נועד לילדים, הוא לא מהמתוחכמים שבהם אבל יש גרועים ממנו.
ולגבי תרגום השם: אני אוהבת הכי את "יער ת"ק פרסה" מהתרגום הישן.

לפני 10 שנים•עורכת
מעבר למיניות

מעבר למיניות

יאיר קידר

אסופת מאמרים חשובה ומכוננת בכל הקשור למחשבה הקווירית. לאחר שיצא הספר יצאו עוד כמה תרגומים, ועדיין כאן יש גם כמה תרגומים שכל מי שמתעניינת בתחום לימודי המגדר, המיניות והלהט"ב חייבת להכיר. הצער היחיד שלי הוא על כך שלמרות שהספר עוסק בהרבה מחשבות על מין, אין בו אפקט מחרמן, למעט חרמנות אינטלקטואלית. אבל יש בו הרבה דברים שגורמים למחשבה הסטנדרטית שלנו להתאמץ קצת, ולפעמים הרבה. מומלץ.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•עורכת
הנערה ברשת העכביש

הנערה ברשת העכביש

דויד לגרקרנץ

דווקא ספר חמוד. אמנם לא נכתב ע"י הסופר המקורי (שנפטר בהשאירו כמה טיזרים בספר האחרון). אבל אישית לא חשבתי שהטרילוגיה היתה איזו יצירת מופת, בטח לא מבחינת סגנון הכתיבה. לארסון יצר דמויות מעוררות אהדה ומעניינות, ונחמד לפגוש אותן שוב בספר הרביעי בסדרה. המוטיבים נשארים אותם מוטיבים - אלימות כלפי נשים וילדים, האקרים, ליסבת לוחמת צדק לבדה, בלומקוויסט מסתבך ואז יוצא מהתסבוכת, ה"מילניום" בסכנת סגירה ואז ניצל. מבחינה זו אין חדש תחת השמש. סגנון הכתיבה ממשיך להיות יעיל ופוטוגני - אפשר לתרגם את הספר בקלות לקולנוע, הוא כתוב כבר כתסריט מן המוכן. אין פה איזה עומק או הפתעות. בעיקר אפשרות לקוראת האוהדת לחזור אל דמויות שהיא מחבבת ולראות מה ממשיך לעלות בגורלן. אני העברתי אחר הצהריים בכיף עם הספר.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•עורכת
עבד אמריקני

עבד אמריקני

פרדריק דאגלס

לפני כשבוע חגגה הוצאת "נהר" יובל של 100 כותרים עד כה. אחד מספרי-הדגל של ההוצאה הוא הספר הזה - ולא בכדי.
זוהי האוטוביוגרפיה של פרדריק דאגלס, שהיה עבד אך נמלט ומאז הקדיש את חייו לשחרור עבדים ולזכויות נשים. למרות שסופו של הסיפור ידוע לנו מראש, הספר עדיין מרתק ולפרקים מותח. מכיוון שהספר פורסם רק 10 שנים לאחר המלטו ממעבידו, ועוד היו רבים שחיו תחת העבדות, דווקא את סיפור בריחתו אין דאגלס מתאר בפרטים, כדי שלא לסכן אחרים שאולי נוקטים באותה הדרך. חבל שבמרוצת 130 השנים שחלפו מאז הפרסום, לא נוסף לספר נספח כלשהו ששופך אור על הפרטים המעניינים הללו. אם כי דאגלס פרסם ספרים נוספים, ואולי פרטים אלו הופיעו בהם. בכל מקרה, מסקרן מאוד להמשך קריאה.
בספר יש הרבה רגעים פיוטיים ונוגעים ללב, כמו הקטע באחד הפרקים הראשונים המתאר את הסיבות האמיתיות לשירת העבדים בעת עמלם. הספר הוא שילוב של סיפור אישי מעניין ומעורר השראה יחד עם מניפסט על זכויות, שחרור וחרות. בעיקר מעוררת השראה הדבקות של דאגלס במטרתו - ללמוד לקרוא - וזאת בהיותו ילד. מעניינת גם ההשפעה של הלמידה על מהלך חייו, ועל כך שהדיכוי לא התאפשר מרגע שיכול היה לקרוא בעצמו טקסטים משחררים. זוהי מסה על עוולות וניצול, אך גם על עמידה מול צורר והעזה. לא יכולתי שלא להרהר שוב בכך, שברגע שרכשת השכלה - איש לא יכול לקחתה ממך.
כמו הרבה אוטוביוגרפיות, הספר אינו מבריק מהבחינה הספרותית. הוא אמנם כתוב בצורה רהוטה וקולחת, והוא מעניין מאוד, אך ערכו האמיתי בעיני אינו באמנות שבו, אלא בתכניו.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•עורכת
שנת הגנן

שנת הגנן

קארל צ'אפק

ספר מצחיק ברמה קלאסית, מסוג השנינויות שחוזרים אליהן שוב ושוב - כמו ב"שלושה בסירה אחת", למשל. צ'אפק עוקב אחרי שנה אחת בחייושל גנן - החל בחודש ינואר, בו הגנן "מגדל בעיקר את מזג האוויר", ודרך חודשי האביב היפים בגינה, הקיץ, הסתיו וכן הלאה. הוא מתאר את הרפתקאותיו של גנן עם צינור-השקיה שטרם בוית, עם זריעה שהצליחה של 160 קוצים דקורטיביים ומסבירבכובד ראש מדוע מוטב לו, לגנן, אם בכלל לא היה לו גב.
מלבד הצחוק, יש בספר הזה איכות זן אמיתית, כשעינו החדה והאוהדת של צ'אפק רואה את חולשותיו ושמחותיו של האדם דרך האופן בו הוא מגנן את גינתו, ואת העולם כולו - דרך זרע אחד. מומלץ בחום.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•עורכת

ביקורות נוספות על "כריתות"

כריתות

כריתות

דבורה בארון

דבורה בארון! סופסוף מצאתי ספר(ון) שמאגד כמה סיפורים שלה, ולו כדי שאוכל להכיר אותה ואת סגנון הכתיבה שלה, והנה אני חוזר עם תשובות.

כמו בשופמן גם פה חיים באר קיבץ כמה סיפורים שלדעתו אמורים לאפיין אותה ואת הסגנון שלה טוב.
לסיפור הראשון שעל שמו קרוי הספר (בעברית, באנגלית ראיתי שהוא פשוט נקרא 'סטוריז'), הייתי אומר שהוא בסדר. כלומר, ציפיתי ליותר. עניין אותי העניין הפמיניסטי, אחרי הכל אישה מאותה תקופה שהסופרים שהיו נחשבים היו ובכן, סופרים, ובלי קשר מעניינת אותי הזווית נשית מאותה התקופה, אז הגעתי עם קצת ציפיות.
כמו כן גיטין, נושא טעון. הכוח שיש אצל גברים ביהדות לגבי גירושין זה דבר, גם לעניין בעל כורחה או עצם העובדה הזאת שהדבר תלוי בגבר. דבורה בארון חיה בבית רבני. אביה היה רב ודיין, ומן הסתם הבית שלהם תמיד שקק שאלות הלכתיות ופסקים הלכתיים, כשביניהם דבורה מתארת את עניין הגירושין. איך גברים גירשו את נשותיהן מסיבות אנוכיות ואיך הנשים האוהבות ספגו את גזר הדין. נקודת המבט שלה היא נשית וילדותית-תמימה (היא מתארת את הלך הרוח בתור ילדה) כשהיא פותחת ב"מכל אלה שבאו לפנים להתדיין לפני אבי הרב נראו לי כמקופחות בייחוד הנשים העומדות להישלח מבית בעליהן" וממשיכה ועוקבת אחרי אותן נשים. סיפור קצר ולא כלכך טוב לטעמי. הוא גם לא רע, אבל לא מצאתי בו הרבה תוכן מלבד תיאור שכלשעצמו אולי מרגש או כואב אבל כתוכן סיפורי או תוכן כתוב, הוא לא מוצלח. כשלצורך העניין אם הייתי משווה לחיים בבית של בשביס זינגר ואביו הרב, התיאורים היו יותר מוצלחים) היה עוד סיפור אחד בסדר, אבל בכללות קשה לי להגיד שנהנתי מהכתיבה או מהתיאורים בצורה מיוחדת. הם הרגישו משעממים לפעמים, וסה"כ רגילים.

דבורה בארון ממשיכה לסקרן אותי, ובהמשך גם אקרא את התיאור הארוך עליה - של ישראל כהן (שנמצא בפרויקט בן יהודה).


נ"ב: מה שאני כן חייב לציין זה את חיים באר. גם אצל שופמן הוא קיבץ כמה סיפורים שאני לא מבין למה בכלל, וגם פה. לא קראתי אף ספר שלו, וכבר מעכשיו מרגיש לי שאני לא אוהב אותו, מין אינטואיציה נבואית כזאת של חוסר הסכמה ביחד עם סקרנות להבין יותר מי זה (כשבאופן כללי אני קצת נמנע מלקרוא ולהתחבר לסופרים בני זמננו מהסיבה שהמרחק הזה בזמן גורם לי להסתכלות יותר טובה ופחות אישית וקרובה בייחוד עם העובדה שסופרים בני זמננו גם מרביצים דעות בענייני השעה שאולי גם לי יש חלק בהן (זאת לא הסיבה היחידה אבל היא גם קיימת)).

לפני שנתיים•
★★★★★
•oziko
כריתות

כריתות

דבורה בארון

לפני כחודש לערך הגעתי למסקנה המאכזבת שמתוך 32 סופרים שעל ספריהם כתבתי סקירה, רק חמש מהם היו נשים.
כיצד זה ייתכן? תהיתי.
אני, שאינני מאמינה במקריות ובוחרת בקפידה את הכותבים בהנחה שאולי יום אחד משנתם תחלחל במוחי ואדע לקחת ממעמקיו את התמצית שעליה השתיתו את היסוד לתאורים המרגשים, להווי המרתק ולהוזלת דמעה בודדת ולכתוב בדיה משלי, איכה זה שרובם מהזן הגברי, הפונקציונלי והכל כך לא מתוסבך?
ואמנם, בביקורי האחרון בישראל, החליטה המקריות ״לתחמן״ אותי בדמותו של אדם מוערך שהמליץ לי לקרוא את דבורה בארון (כי עודנה כלואה שם וראוי להוציאה לאוורור) ולהכירה קצת יותר, על אף שהעלתה את הכיעור לדרגת אמנות ממש.
אז חייכתי בגלוי ואולי קצת נעלבתי בשבילה ורק משום ההערות הללו, החלטתי לרכוש את הספרון הקט הטומן בחובו חמישה סיפורים קצרים ולבדוק האם לא נס ליחה.

אהבתי מאוד את כתיבתה הנוגה, המרגשת ו״הכורתת״ כשמה של החוברת הקטנה.
היא כותבת מהלב, ממה שראתה בהיותה ילדה קטנה, בתו של רב חשוב בעיירה.
יודעת לרחם, לנחם ועם זאת אינה מוותרת על הביקורת שיש לה כנגד הגברים ויחסם אל המין הנשי באותה תקופה (ולא שחל שינוי מדהים ביחסם במשך השנים שחלפו).
מה שיפה בסיפוריה הקצרים מלבד תאורי הנוף והאנשים הייחודיים הם דווקא הקיצים בהם בחרה לסיים את דבריה, הסופים השלמים והבלתי נמנעים.
אולי משום שבמקביל קראתי את סיפוריו הקצרים של ג. שופמן (שעליו אכתוב בנפרד, יש לי כמה מסקנות מרחיקות לכת לגביו) וקצת התאכזבתי מהאופן שבו קטע את הרהוריו והשאיר לי יותר סימני שאלה מהחלטות נחרצות כך התפעלתי מההשלמה של דבורה, מהנחרצות שלה.
כי אין כמו סוף, אופטימי או פסימי לסגור מעגל ולהרגיש כי עשו עמך חסד.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•shila1973
כריתות

כריתות

דבורה בארון

'צטערת... אבל הייתי צריכה ממש למשול בנחירות שעלו מתוכי מרוב עייפות או אולי שיעמום עקב חוסר עניין לנוכח הכתוב...
חלש.

לפני 18 שנים•
★★★★★
•אינשם
דירוג
3.0
לפני שנתיים

“דבורה בארון! סופסוף מצאתי ספר(ון) שמאגד כמה סיפורים שלה, ולו כדי שאוכל להכיר אותה ואת סגנון הכתיבה ש”

3/4
ביקורות על כריתות
הבאה
אינשם
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
1.0
לפני 18 שנים

“'צטערת... אבל הייתי צריכה ממש למשול בנחירות שעלו מתוכי מרוב עייפות או אולי שיעמום עקב חוסר עניין לנו”