ביקורת ספרותית על העזרה מאת קתרין סטוקט
ספר מעולה

---

תמיד מסקרן אותי לפני שאני קוראת ספר זה איך התמונה על הכריכה מתקשרת לסיפור. הכריכה עצמה לא כל כך מיוחדת או מושכת אך היא מתארת בדיוק את מה שהולך בספר ובדיוק את מהות הספר.
העלילה היא בשנת 1960 בג'קסון מיסיסיפי בתקופה בה הגזענות שלטה, שבה השחורים היו עבדים. עד עתה מראים את היחסים בין האדם הלבן לבין השחור, בין בעלי הבית לבין המשרתים\ עוזרים שלהם. האדם הלבן חושב שהשחור הוא זבל, מביא מחלות ונמצא במעמד מתחתיו ואיננו שווה לו. כל השחורים כמה שזה עצוב לא מנסים לחשוב על עתיד טוב יותר ועל התפתחות מקצועית כי הם חושבים ויודעים שמה שהם יעשו בעתיד זה להיות עוזרת של בית לבן.
הפחד של השחורים כל כך חזק שכל צעד שלהם נובע מהפחד, כל מחשבה נשלטת ע"י הפחד מה יכול לקרות להם.
עצוב שהגזענות עדיין ממשיכה בימינו שאנשים רואים צבע לפני הכל, שכולם שוכחים שכולנו בני אדם ואין שוני ביננו.
ישנן 3 דמויות מרכזיות בסיפור:
אייבילין- איבדה את בנה כשהיה בן 24 וכעת היא עובדת אצל משפחה לבנה (ליפולט) בתור עוזרת ובעצם מגדלת את ביתה של הגברת שלה. מיס סקיטר, אליזבת וולטר והילי הן חברותיה דל גב' ליפולט (אליזבת). מיס ליפולט בונה שירותים שיהיו רק לעוזרת בכדי שהיא לא תעשה את צרכיה בשירותים של הלבנים בבית. אייבלין נרתמת לבקשתה של מיס סקיטר לראיין אותה על עבודתה אצל לבנים. למרות הפחד וההשפלה שאייבלין חווה היא עמוק בליבה רוצה לספר את הסיפור שלה, רוצה שיישמעו אותה ולכן היא מסכימה להתראיין ומנסה לרתום עוד נשים לראיון.
מיני - עוזרת וטבחית שחורה שלא מצליחה לסתום את הפה ולכן המעסיקים הלבנים מפטרים אותה שוב ושוב. בנוסף – היא אשה מוכה, המתקשה לעזוב את בעלה. היא מתחילה לעבוד אצל סיליה פוט שאינה מספרת לבעלה שהיא לוקחת עוזרת (מיני הכריחה אותה שתוך זמן מסויים היא תצטרך לספר לבעלה עליה). סיליה פוט איננה יודעת לבשל ולכן מיני מעבירה לה בכל יום שיעור בישול. סיליה פוט איננה יוצאת מהבית כמעט אף פעם ומיני מנסה להבין מדוע. באיזו שהיא צורה נרקם קשר מאוד מיוחד לדעתי בין מיס פוט לבין מיני שלא במכוון. מיס פוט מרגישה מאוד נוח עם מיני ומסתמכת עליה מאוד, מדברת איתה ומקשיבה לה וצריכה אותה.
מיס סקיטר- צעירה לבנה. כשחזרה לבית הוריה מהלימודים בקולג' גילתה שעוזרת הבית האהובה (קונסטנטין ) שגידלה אותה נעלמה באורח פתע. היא איננה רוצה להתחתן ורוצה לכתוב. היא מציעה רעיון לאייבלין (שלוקח זמן עד שהיא מסכימה) לכתוב ספר על איך זה לעבוד אצל האדם הלבן ורוצה לראיין אותה ועוד עוזרות אחרות. לאחר נסיונות מרובים של שכנוע עוזרות אחרות להתראיין, בזכות אייבלין ומיני עוד נשים נתרמות לספר ומיס סקיטר מראיינת אותן ולומדת על העבודה שלהן ועל החיים שלהן.
בסופו של הדבר הספר יוצא וגורם לבעיות רבות לעוזרות שהתראיינו לספר. לאחר שהספר יוצא מתחילים לראות את עומק היחסים בין העוזרות לבין בעלות הבית, רואים את הקשר האמיתי ביניהם ולא מה שהם מראים כלפי חוץ, אנו רואים איך אנשים פוחדים להגיד ולעשות מה שהם רוצים, איך אנשים הולכים אחרי הזרם ולא אחרי הלב שלהם.
לסיכום הספר הוא מעולה, נשאר חרוט בראש ומלמד אותנו על תקופה ותופעות שעדיין קיימות גם בזמננו.

» ביקורות נוספות של מורן קו
» ביקורות נוספות על העזרה