“וואי וואי וואי איזה ספר מרתק ומעניין. הסופרת נורית מץ, כתבה באופן כל כך מיוחד, נסחפתי מבלי היכולת להפסיק, וכשהייתי ממש חייבת להתפנות לעיסוקיי, הייתי לוקחת איתי את הספר לכל מקום, בין לבין הייתי ממשיכה לקרוא עוד כמה עמודים, הסקרנות הייתה חזקה מאוד. נושא הספר הוא הסמים למיניהם, החשיפה הראשונה עם הסם, ההתמכרות, ההידרדרות , הטירוף והשיגעון, הנפילה הגדולה שלעיתים לא קמים ממנה. הסיפור מתחיל בחיים רגילים של נערים, לומדים בבית הספר, יוצאים למסיבות, נפגשים יחד בבתים של חברים ועוד. עד כאן הכל טוב ויפה, עד שביום בהיר ולא מתוכנן, מתהפך הכל. גיבור הספר משחזר את היום הארור שבו נחשף לסמים, הוא רק חשב להתחיל בג'וינט , ואז עבר להרואין, ומשם לכל מיני כדורים מסוכנים וכן הלאה. במשך הזמן הוא סחר בסמים, נכנס לכלא, כשיצא מייד לקחו אותו לגמילה שנכשלה. כל כך כאב לי הלב על הנערים שהיו רגילים ותמימים, שנכנסו לעולם שקשה לצאת ממנו. המשפט שגרם לי לבכות , זאת התפילה של המכורים. " אלי, תן לי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, את האומץ לשנות את הדברים אשר ביכולתי לשנות , ואת התבונה להבחין בין השניים". הסם היה כל עולמם, הם חיו כדי להשתמש, והשתמשו כדי לחיות. סיפור כל כך עצוב, אני ממליצה לא רק לבני נוער לקרוא את הספר הזה, אלא לכולם. ניתן למנוע מראש דברים לא טובים ולא רצויים, קיימים בספר המון אותות אזהרה, לימוד לקח, ומסרים לחיים. ספר מדהים, הצטערתי שהסתיים, נותרתי עם כאב לב עצום, אם יצא לכם לקרוא, תבינו מדוע...”

“כמו גחליליות מה אני אגיד לכם,זה ספר חזק מהחיים. אני חושבת שכל הורה שהילדים שלו בגיל ההתבגרות, חובה עליו לקרוא את הספר הזה. איך שילדים בגיל כל כך מוקדם יכולים להתגלגל לעולם הסמים,מבלי אפילו שידעו שזה דרך לכיוון אחד,מבלי חזרה לחיים שלפני ההתנשאות בסמים. הספר חושף את ההשפלות הכי לא אינושיות שלא יכולים להתקבל על הדעת,איך האדם יכול לאבד כל צלם אנוש, על מנת להשיג את מנת הסם בשביל לשבור את הקריז. וכמה שההורים נהרסים להם החיים בעקבות ילד שמתגלגל, לעולם האכזר שנקרא סם. קראתי אותו בנשימה אחת,כאבתי את הכאב של הבנאדם, איך בנאדם בשביל תלות בסם יכול להגיע למקומות הכי נחותים,על מנת לספק לעצמו את הרעל הזה. מומלץ לקרוא ,ספר חובה.”

“הספר כמו גחליליות ,אשר הומלץ לי ע"י חברתי בתקופת הצבא. עוד לפני שראיתי את כריחתו לראשונה,נפעמתי משם הספר ואין ספק, שסקרנות התעוררה בי. הספר קשה לכל אורכו, הן בתיאורים שלו והן, בהתרחשויות הכואבות בו. למרות שהסופרת אינה הדמות המקורית והדומיננטית בסיפור,היא הצליחה להעביר בי תחושות,מחשבות,הארות ואף, את המסר שרצתה להפיץ. הקטע האהוב עלי בספר הוא, ש"גיבור" הספר מסתכל במראה ושומע את השיר של יהודה פוליקר- "ג'ינג'י". כשהתחלתי לקרוא את החלק הזה, הצמדתי לאוזני אוזנייות ושמעתי גם אני את השיר. לאורך כל השיר,צמרמורת קשה בגופי. (עד היום כשאני שומעת את השיר,זה קשה). http://www.youtube.com/watch?v=iWd7twiPd84 ספר עם התחלה קשה וסוף רע ובאיזשהו אופן קיצוני,לא חשתי שום תקווה. כמה אומללות חשתי כלפי המכורים בחוץ ומצד שני כעס. אבא שלי תמיד אומר,שיש נסיבות לכל דבר ולא הכל תלוי בנו. נורית נץ היא סופרת מדהימה, אשר כותבת בשפה פשוטה ומובנת לכל. לא תמיד קל לספר סיפור של אדם אחר ועוד בכזאת עוצמה. לסיכום, אני ממליצה על הספר מאוד למרות,שהמציאות שטמונה בו היא בלתי נסבלת,אבל אמיתית בכל גוונייה. בסוף קריאה של ספר כזה,המסקנות ברורות וקולעות למרות שידועות מראש אך לצערי,לא לכולם. מי שמכור לבטח אינו יודע שאין דבר העומד בפני הרצון ואנחנו לעולם לא נוכל לשפוט אותו על כך. הוא אשם כיוון שעשה זאת מתוך בחירה אך לעיתים החיים מגלגלים אותנו למקומות חשוכים שלא תמיד נמצא מוצא.”

“כמה פעמים בחייך קרה שקראת ספר ולאחר שסיימת לקרוא הרגשת שהוא לא מרפה ממך ימים ארוכים? אני מניח שלא הרבה מאוד פעמים. ובכן... הספר "כמו גחליליות" של נורית מץ, הוא אחד מהספרים הנדירים הללו ! הוא אמנם עוסק בנושא לעוס, בעיית הסמים בקרב בני נוער, אך האופן שבו הוא כתוב והדרך בה הוא מרתק את הקורא, משרתת את קידום נושא בעיית הסמים והבנתו לעומק.הסיפור הוא סיפורו של נער צעיר שמתוודע לסמים קלים במסיבת בר המצווה שלו, חבריו, שלהם ניסיון קודם, מפגישים בינו לבין הסם ומשם מתחילה הדרך אל התהום.סם, ילד מבית טוב, מנסה לצאת ממעגל הסמים אליו נקלע, כמעט בכול דרך אפשרית, אך בכול פעם מחדש מגלה שהוא נמצא במעגל סגור אשר ממנו אין דלת יציאה. לסם לא היה אף לא מושג קלוש לגבי כמה שהסמים הרסניים. בסוף הספר הוא בעצמו מבקש רק עוד הזדמנות, לעשות דברים אחרת, אילו הוא רק ידע לפניכן לאיזה תהום יפול יחד עם הסמים, כמה חברים יאבד בדרך, כמה דמעות יזיל , כמה קריזים יחטוף... דרך סיפורו של סם, מספרת הסופרת את סיפורם של חבריו למעגל הסמים, כול אחד וסיפורו הוא. כול אחד מהסיפורים הוא סיפור קשה ומרתק גם יחד,ולכולם גורל אחד משותף: מי שנכנס לא יוצא! סיפורם הנוגע ללב של הדמויות, גורם לקורא להתחבר לכול אחת מהן ולחוות יחד עימה את הכאב, הפחד, התקווה והכישלונות האין סופיים. אחת הדמויות המדהימות ביותר בספר, היא דווקא סבתו של סם, הקשר בינה לבין סם הוא קשר של חיבור מיוחד, אהבתה הגדולה אליו, עמדה לו למכשול אך היוותה עבורו מקור ממנו ניתן לשאוב כוח ברגעים הכי קשים.מה שהופך את הספר לאמין במיוחד, הוא העובדה שהסופרת איבדה את אחיה לאחר שנפטר ממנת יתר. מסעה של הסופרת בעקבות מכורים, הוא שהניב את הספר הכואב והמרגש הזה.(הספר נכתב על פי עדויות של נרקומנים ובני משפחותיהם). הסמים הוא אחד הנושאים שכול אחד מאיתנו רוצה להרחיק מביתו, אך אם נעצום עניים ולא נהיה מודעים למציאות המונחת לפתחינו, אולי נמצא את עצמנו במקום בו מצאה את עצמה משפחתו של סם. הספר הזה הוא אוצר ולא פחות שלאו דווקא בני נוער צריכים לקרוא, אלא כל בן אדם! כל בן אדם שאכפת לו קצת מהחיים שלו ולא רוצה למצוא את עצמו יום אחד במצב של סם... אתם בטוח חושבים- לי זה לא יקרה! אני יכול לשלוט בזה !לא רק שהספר הזה מדהים, מרגש ומרתק - הוא גם אותות אזהרה ודרך נפלאה להגביר קצת מודעות! הלוואי שאנשים שיקראו את הספר הזה ויום אחד יעמדו בפני סיטואציה שבה הם יכולים לקחת סמים, הם יזכרו בסם ולא רק בסם אלא בכל הגחליליות אחרות! הם יזכרו ויחכימו ויחשבו פעמים לפני שהם רוצים להרוס את עצמם ויחד איתם את משפחותיהם!! השפיע עלי חזק מאוד.. חובה לקריאה פשוט!! נוריץ מץ עשתה עבודה נהדרת והצליחה להיכנס לעורו של צורך סמים עד כדי כך שגרמה לי להרגיש את מה שהוא הרגיש, לראות את מה שהוא ראה, ואפילו להרגיש רע בשבילו....”

“וואי וואי וואי איזה ספר מרתק ומעניין. הסופרת נורית מץ, כתבה באופן כל כך מיוחד, נסחפתי מבלי היכולת להפסיק, וכשהייתי ממש חייבת להתפנות לעיסוקיי, הייתי לוקחת איתי את הספר לכל מקום, בין לבין הייתי ממשיכה לקרוא עוד כמה עמודים, הסקרנות הייתה חזקה מאוד. נושא הספר הוא הסמים למיניהם, החשיפה הראשונה עם הסם, ההתמכרות, ההידרדרות , הטירוף והשיגעון, הנפילה הגדולה שלעיתים לא קמים ממנה. הסיפור מתחיל בחיים רגילים של נערים, לומדים בבית הספר, יוצאים למסיבות, נפגשים יחד בבתים של חברים ועוד. עד כאן הכל טוב ויפה, עד שביום בהיר ולא מתוכנן, מתהפך הכל. גיבור הספר משחזר את היום הארור שבו נחשף לסמים, הוא רק חשב להתחיל בג'וינט , ואז עבר להרואין, ומשם לכל מיני כדורים מסוכנים וכן הלאה. במשך הזמן הוא סחר בסמים, נכנס לכלא, כשיצא מייד לקחו אותו לגמילה שנכשלה. כל כך כאב לי הלב על הנערים שהיו רגילים ותמימים, שנכנסו לעולם שקשה לצאת ממנו. המשפט שגרם לי לבכות , זאת התפילה של המכורים. " אלי, תן לי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, את האומץ לשנות את הדברים אשר ביכולתי לשנות , ואת התבונה להבחין בין השניים". הסם היה כל עולמם, הם חיו כדי להשתמש, והשתמשו כדי לחיות. סיפור כל כך עצוב, אני ממליצה לא רק לבני נוער לקרוא את הספר הזה, אלא לכולם. ניתן למנוע מראש דברים לא טובים ולא רצויים, קיימים בספר המון אותות אזהרה, לימוד לקח, ומסרים לחיים. ספר מדהים, הצטערתי שהסתיים, נותרתי עם כאב לב עצום, אם יצא לכם לקרוא, תבינו מדוע...”

“כמו גחליליות מה אני אגיד לכם,זה ספר חזק מהחיים. אני חושבת שכל הורה שהילדים שלו בגיל ההתבגרות, חובה עליו לקרוא את הספר הזה. איך שילדים בגיל כל כך מוקדם יכולים להתגלגל לעולם הסמים,מבלי אפילו שידעו שזה דרך לכיוון אחד,מבלי חזרה לחיים שלפני ההתנשאות בסמים. הספר חושף את ההשפלות הכי לא אינושיות שלא יכולים להתקבל על הדעת,איך האדם יכול לאבד כל צלם אנוש, על מנת להשיג את מנת הסם בשביל לשבור את הקריז. וכמה שההורים נהרסים להם החיים בעקבות ילד שמתגלגל, לעולם האכזר שנקרא סם. קראתי אותו בנשימה אחת,כאבתי את הכאב של הבנאדם, איך בנאדם בשביל תלות בסם יכול להגיע למקומות הכי נחותים,על מנת לספק לעצמו את הרעל הזה. מומלץ לקרוא ,ספר חובה.”

“הספר כמו גחליליות ,אשר הומלץ לי ע"י חברתי בתקופת הצבא. עוד לפני שראיתי את כריחתו לראשונה,נפעמתי משם הספר ואין ספק, שסקרנות התעוררה בי. הספר קשה לכל אורכו, הן בתיאורים שלו והן, בהתרחשויות הכואבות בו. למרות שהסופרת אינה הדמות המקורית והדומיננטית בסיפור,היא הצליחה להעביר בי תחושות,מחשבות,הארות ואף, את המסר שרצתה להפיץ. הקטע האהוב עלי בספר הוא, ש"גיבור" הספר מסתכל במראה ושומע את השיר של יהודה פוליקר- "ג'ינג'י". כשהתחלתי לקרוא את החלק הזה, הצמדתי לאוזני אוזנייות ושמעתי גם אני את השיר. לאורך כל השיר,צמרמורת קשה בגופי. (עד היום כשאני שומעת את השיר,זה קשה). http://www.youtube.com/watch?v=iWd7twiPd84 ספר עם התחלה קשה וסוף רע ובאיזשהו אופן קיצוני,לא חשתי שום תקווה. כמה אומללות חשתי כלפי המכורים בחוץ ומצד שני כעס. אבא שלי תמיד אומר,שיש נסיבות לכל דבר ולא הכל תלוי בנו. נורית נץ היא סופרת מדהימה, אשר כותבת בשפה פשוטה ומובנת לכל. לא תמיד קל לספר סיפור של אדם אחר ועוד בכזאת עוצמה. לסיכום, אני ממליצה על הספר מאוד למרות,שהמציאות שטמונה בו היא בלתי נסבלת,אבל אמיתית בכל גוונייה. בסוף קריאה של ספר כזה,המסקנות ברורות וקולעות למרות שידועות מראש אך לצערי,לא לכולם. מי שמכור לבטח אינו יודע שאין דבר העומד בפני הרצון ואנחנו לעולם לא נוכל לשפוט אותו על כך. הוא אשם כיוון שעשה זאת מתוך בחירה אך לעיתים החיים מגלגלים אותנו למקומות חשוכים שלא תמיד נמצא מוצא.”

“כמה פעמים בחייך קרה שקראת ספר ולאחר שסיימת לקרוא הרגשת שהוא לא מרפה ממך ימים ארוכים? אני מניח שלא הרבה מאוד פעמים. ובכן... הספר "כמו גחליליות" של נורית מץ, הוא אחד מהספרים הנדירים הללו ! הוא אמנם עוסק בנושא לעוס, בעיית הסמים בקרב בני נוער, אך האופן שבו הוא כתוב והדרך בה הוא מרתק את הקורא, משרתת את קידום נושא בעיית הסמים והבנתו לעומק.הסיפור הוא סיפורו של נער צעיר שמתוודע לסמים קלים במסיבת בר המצווה שלו, חבריו, שלהם ניסיון קודם, מפגישים בינו לבין הסם ומשם מתחילה הדרך אל התהום.סם, ילד מבית טוב, מנסה לצאת ממעגל הסמים אליו נקלע, כמעט בכול דרך אפשרית, אך בכול פעם מחדש מגלה שהוא נמצא במעגל סגור אשר ממנו אין דלת יציאה. לסם לא היה אף לא מושג קלוש לגבי כמה שהסמים הרסניים. בסוף הספר הוא בעצמו מבקש רק עוד הזדמנות, לעשות דברים אחרת, אילו הוא רק ידע לפניכן לאיזה תהום יפול יחד עם הסמים, כמה חברים יאבד בדרך, כמה דמעות יזיל , כמה קריזים יחטוף... דרך סיפורו של סם, מספרת הסופרת את סיפורם של חבריו למעגל הסמים, כול אחד וסיפורו הוא. כול אחד מהסיפורים הוא סיפור קשה ומרתק גם יחד,ולכולם גורל אחד משותף: מי שנכנס לא יוצא! סיפורם הנוגע ללב של הדמויות, גורם לקורא להתחבר לכול אחת מהן ולחוות יחד עימה את הכאב, הפחד, התקווה והכישלונות האין סופיים. אחת הדמויות המדהימות ביותר בספר, היא דווקא סבתו של סם, הקשר בינה לבין סם הוא קשר של חיבור מיוחד, אהבתה הגדולה אליו, עמדה לו למכשול אך היוותה עבורו מקור ממנו ניתן לשאוב כוח ברגעים הכי קשים.מה שהופך את הספר לאמין במיוחד, הוא העובדה שהסופרת איבדה את אחיה לאחר שנפטר ממנת יתר. מסעה של הסופרת בעקבות מכורים, הוא שהניב את הספר הכואב והמרגש הזה.(הספר נכתב על פי עדויות של נרקומנים ובני משפחותיהם). הסמים הוא אחד הנושאים שכול אחד מאיתנו רוצה להרחיק מביתו, אך אם נעצום עניים ולא נהיה מודעים למציאות המונחת לפתחינו, אולי נמצא את עצמנו במקום בו מצאה את עצמה משפחתו של סם. הספר הזה הוא אוצר ולא פחות שלאו דווקא בני נוער צריכים לקרוא, אלא כל בן אדם! כל בן אדם שאכפת לו קצת מהחיים שלו ולא רוצה למצוא את עצמו יום אחד במצב של סם... אתם בטוח חושבים- לי זה לא יקרה! אני יכול לשלוט בזה !לא רק שהספר הזה מדהים, מרגש ומרתק - הוא גם אותות אזהרה ודרך נפלאה להגביר קצת מודעות! הלוואי שאנשים שיקראו את הספר הזה ויום אחד יעמדו בפני סיטואציה שבה הם יכולים לקחת סמים, הם יזכרו בסם ולא רק בסם אלא בכל הגחליליות אחרות! הם יזכרו ויחכימו ויחשבו פעמים לפני שהם רוצים להרוס את עצמם ויחד איתם את משפחותיהם!! השפיע עלי חזק מאוד.. חובה לקריאה פשוט!! נוריץ מץ עשתה עבודה נהדרת והצליחה להיכנס לעורו של צורך סמים עד כדי כך שגרמה לי להרגיש את מה שהוא הרגיש, לראות את מה שהוא ראה, ואפילו להרגיש רע בשבילו....”