ביקורת ספרותית על שכנוע קטלני - ג'ק ריצ'ר #07 מאת לי צ'יילד
ספר בסדר

---

"לא ממש אכפת לי מהאזרח הקטן. אני פשוט שונא את האזרח הגדול. אני שונא אנשים שמרוצים מעצמם וחושבים שהם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם מבלי לשלם את המחיר."
"כלומר, אתה מספק תוצאות טובות מהסיבות הלא נכונות." הנהנתי. "אבל אני מנסה לעשות את הדבר הנכון. אני חושב שהסיבות לא ממש חשובות. ומה שלא יהיה, אני אוהב שהדברים נעשים כמו שצריך." (עמודים 414)

"שכנוע קטלני" הוא הספר השביעי בסדרת ספרים מאת הסופר הבריטי לי צ'יילד, אודות ג'ק ריצ'ר, החייל לשעבר, החוקר פרטי והמקבילה הספרותית לקלינט איסטווד. עלילת הספר נפתחת בבוסטון כאשר ריצ'ר רואה למולו רוח רפאים מהלך. פרנסיס חבייר קווין היה בשעתו אלוף משנה במודיעין הצבאי אשר סחר בסודות צבאיים ובמיוחד בתוכניות פיתוח אמצעי לחימה של צבא ארצות הברית. קווין "התכוון למכור את התוכניות למודיעין העיראקי. העיראקים רצו לאזן את הכוחות לקראת המפגש הבא. צבא ארצות הברית לא רצה שזה יקרה." (עמוד 42) עד כמה שהיה ידוע לריצ'ר קווין נחשב כמת מזה עשור. הוא היה אולי האדם המרושע ביותר שפגש בחייו. לכן שמח כל כך לדעת שקווין מת. עד אותו ערב בו ראה ריצ'ר את פרנסיס חבייר קווין , חי ובריא, כשהוא נכנס ללימוזינה ליד אולם הקונצרטים של בוסטון. אבל הקוד על פיו חי ג'ק ריצ'ר הוא "לעולם אל תשכח – לעולם אל תסלח." כאשר הסוכנות למלחמה בסמים פונה לריצ'ר בבקשה לסייע לה לחדור לארגונו של קווין, הוא מחליט שהגיע הזמן להיפגש עם קווין בשנית ולוודא שהפעם הוא יישאר מת לתמיד.

גיבור הסדרה הוא ג'ק ריצ'ר, רב-סרן לשעבר בצבא ארצות הברית, אשר שירת כחוקר במשטרה הצבאית ונחשב לחוקר קשוח וישר, שלו מוח אנליטי חריף: "היית שוטר צבאי במשך שלוש-עשרה שנה," אמר אליוט. "קידום מהיר מדרגת סגן משנה לדרגת רב סרן. אותות הצטיינות ומדליות. הם אהבו אותך. היית טוב. טוב מאוד." (עמוד 34) זה לא מזיק שהוא גם גבר גבוה, גדל-גוף וחזק. במהלך שירותו הצבאי לחם במבצע מטרה צודקת ובמלחמת המפרץ, וכקצין צעיר עוטר על גבורתו בביירות. לאורך סדרת הספרים מוכיח ריצ'ר כי הוא בעל מיומנות גבוהה בקרב מגע, וכן צלף הבקי היטב בשימוש באקדח ורובה ולא מהסס ללחוץ על ההדק: "יריתי בראשו. פשוט הוצאתי את הלוע מהאוזן שלו ויריתי ירייה בודדת ביד שמאל אל תוך הרקה הימנית שלו. הרעש החריד את הדממה. דם, חלקי מוח ושברי עצמות פגעו בקיר שממול." (עמוד 189) בעברו ניהל ריצ'ר חקירות רבות הקשורות לפרשיות מודיעין חשאיות ולביטחון הלאומי האמריקני, ובשל כך היה מעורב בפעולות חשאיות רבות.

בסך הכל אין ממש מתח. לקורא ברור כמעט מעמוד 50 מהו הכיוון שאליו הולך הספר. העלילה שטווה צ'יילד אינה תמיד פתלתלה ומלאה "טוויסטים". יתרה מזאת, לא תמיד הטוויסט יהיה בסגנון מי הוא הרוצח (כמו ב"61 שעות"). לעיתים התפנית בעלילה תהא בהבנת המניע של הרעים והסיבה לפעולתם (כך למשל ב"מחר תמות"), לעיתים הטוויסט הוא בחשיפת המניע העומד מאחורי פעולותיו של ריצ'ר עצמו ולעיתים זהו פשוט ספר פעולה פשוט וטוב (כך היה "שווה למות בשביל זה").הספר שתורגם בידי קרן לוק, תורגם באופן רשלני, שלא לומר גרוע. דוגמה פשוטה תהא בתרגום שמו של הנבל הראשי בעלילה Francis Xavier Quinn ל- "פרנסיס חבייר קווין", כאשר בבירור יש לתרגמה לאקסבייר. הדבר משנה את הדמות שיצר המחבר והופך אותה לאדם בעל רקע לאטיני-ספרדי במקום אירי-אנגלו-סקסי, למרות שבדיקה קצרה ברשת תראה כי חבייר נכתב למעשה כך- "Javier". בקיצור חובבני. כך גם העימוד ושגיאות הכתיב. כל אלו גורעים מחוויית הקריאה.

מנגד המחבר שומר על רמת המתח הגבוהה לאורך הספר, ומשלב בהצלחה בין אלמנטים השייכים לתחום הביון והלוחמה בטרור לבין חקירה מן התחום הפלילי קרימינולוגי. זהו, כאמור, הספר השביעי בסדרה, ומי שקורא אותה על פי הסדר (וגם מי שלחילופין קורא אותם באקראי כמוני) לא יכול שלא להתמכר מפני שצ'יילד יודע לספר סיפור. בשעתו כתב: "השאלה 'איך אופים עוגה?' בנויה לא נכון. היא ישירה מדי. המבנה הנכון והשאלה הנכונה הם: 'איך גורמים למשפחה שלך תחושת רעב?' והתשובה היא: גורמים לה לחכות ארבע שעות לארוחה." (מתוך הטור "סדנת מתח עם לי צ'יילד", באתר ynet‏, 21.04.2013) והוא יצר גיבור נהדר. אף שדמותו של ריצ'ר היא קלישאתית, שהרי הוא גם חזק, גם חטוב, גם שרמנטי, גם חוקר נחוש ומבריק, וגם צלף הבקי בשיטת ה"שלוף-דרוך-תירה". בקיצור ג'יימס בונד קטן עליו. קשה שלא להתחבר לעלילה ולרצות לקרוא כיצד ריצ'ר מנצח את הרעים. סיפור מתח טוב ואמין שנעים לקרוא, אבל לא מהטובים בסדרה.


"שכנוע קטלני" מאת לי צ'יילד,
הוצאת קוראים,
שנת 2005,
מכיל 415 עמודים.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על שכנוע קטלני - ג'ק ריצ'ר #07