גם בעברית כושי היתה מילה לגיטימית ,ראבק זה מהתנ"כ!
אבל היום יש לה משמעות אחרת פוגענית בדומה לניגר.
אני לא בטוחה שזה נכון -שאם נקרא את טווין במנותק וכו'- כלומר הקורא הסביר מבין שטווין לא מטיף לסחר עבדים לא? הוא מעמת את הגיבורים שלו עם ה"אמיתות" של תקופתם כמו למשל שלכושי אין רגשות כמו לאנשים לבנים. הוא מגחיך את הקביעות התרבותיות של זמנו,הוא מייצר הזדהות עם הגבור השחור.

מארק טווין הרבה להשתמש בשם התואר Nigger, שהיום הוא טאבו בשפה האנגלית, ובזמנו היה פשוט כינוי מקובל לאפרו-אמריקאי.

אני לא טענתי שטווין גזען. להיפך. טענתי שאם נקרא את טווין במנותק מתקופתו (כמו שעושים מחרימיו בארה"ב), נטעה לחשוב שהוא גזען.

אורן מסכימה עם מה שאמרת אבל איבדת אותי במרק טווין גזען.
הוא בדיוק ההפך מכך ,כל האמירות הלכאורה גזעניות שלו נועדו להדגיש את הבקורת החברתית את המחאה נגד התרבות של ימיו.
אתה עושה את אותה טעות שעשו מחרימיו בספריות בארה"ב

בחוויית הקריאה שלי לא הפריע לי במיוחד האזכור האנטישמי הזה (צריך להודות - מדובר באזכור אנטישמי). כמו שאורן אמר, מבחינתי לורנס זכאי מחמת היותו חי בתקופה אחרת. ספר חדש שהיה מתאר דברים כאלו היה מסתיים בתביעה.

כן, יש בעיה עם האזכור היהודי. אבל צריך לזכור שהספר נכתב בסוף שנות ה- 20 של המאה שעברה. האבחנות האלה: "יהודי הוא...", "צועני הוא..", וכו', אפילו לא נתפסו כגזעניות. בחלק גדול ממוסדות האקדמים בארופה, היו אפילו פקולטות ללימודי גזע.

לורנס היה בריטי, ולא נחשב כאנטישמי במיוחד. הוא אמנם הרבה להסתובב עם זוגתו- פרידה פון ריכטהופן הגרמניה במולדתה, ושם כנראה נחשף לסטריאוטיפים שכלל ביצירתו, אבל קשה להגדיר אותו כאנטישמי במיוחד.

זו אחת הבעיות בקריאת יצירות ישנות. אי אפשר לקרוא את הספר במנותק מנוף מולדתו. כי אז, מארק טווין למשל גם יחשב גזען.

מסכימה איתך לגבי האזכור של היהודי בהקשר של כסף. בהחלט צורם.