ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 26 בינואר, 2014
ע"י שקדנית
ע"י שקדנית
ספר ששאלתי מהספרייה על סמך ביקורות טובות כפי שאני נוהגת לעשות . למה? כי איני אוהבת להפסיק את הקריאה בספר שבחרתי במו ידיי כי משמעות הדבר הוא כישלון בבחירת הספר . זה כמובן לגמרי סובייקטיבי. הגעתי למסקנה שהבעיה היא של הסופר ולא שלי. זה בדיוק מה שקרה לי בספר העבה הזה שהיו לי ממנו ציפיות כה גבוהות . התחלתי לקרא כשאני מתאזרת בסבלנות רבה מתוך תקווה שהנה אוטוטו העלילה תתחיל לצמוח וארגיש שהנה אני נשאבת לתוכה . המשכתי לקרא תוך מאמץ למצוא למה התכוון המשורר. השפה אמנם קולחת ואפילו קורטוב של הומור חבוי בתוכה ולצערי תקוותי התבדו. הרגשתי ששום דבר ממשי אינו מתרחש שם. חבורה של בחורים מחוספסים בוקרים מחליפים ביניהם מחשבות ומנהלים שיחות סתמיות שאינן מובילות לשום מקום ואין עלילה. ייתכן שלא התאמצתי מספיק? ייתכן שהעלילה בספר בעל 900 עמודים מתפתחת בהמשך ולי- כבר לא הייתה סבלנות. הפסקתי ועברתי לספר הבא. זה קורה לאנשים הכי טובים לא?
3 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
בטח שקורה.
הרגשתי אותו דבר. עם זאת, נדמה לי שהדברים המשמעותיים בספר קורים בין השורות, באווירה, בכך שהוא מאלץ אותך להאט את הקצב. אבל גם לי היה קשה, ונטשתי אותו באמצע.
|
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
