ביקורת ספרותית על יונה בודדה מאת לארי מקמרטרי
ספר מעולה

---

חזרתי מההתנדבות למילואים לבית ריק וכל מה שרציתי היה להתנתק. אפוס רחב יריעה על המערב הפרוע נראה לי מתאים כך שצללתי לתוך Lonesome Dove (יונה בודדה) בכל החמשישבת - ללא טלוויזיה, רדיו או אינטרנט.

לארי מקמרטרי כתב רומן מרתק על המערב הפרוע בסוף המאה ה-19. הספר מתחיל באיטיות אבל צובר תאוצה ככל שמתקדם עד שבשליש האחרון קשה להניח אותו מהיד. העלילה המרכזית מתמקדת בשני טקסס ריינג'רס ותיקים המנהלים חווה לגידול בקר וסוסים בעיירה לונסם-דאב בטקסס, בקרבת הריו-גרנדה (הגבול עם מקסיקו). השניים הם טיפוסים מנוגדים - האחד הוא סרן וודרו קול, איש סגור ושתקן שאוהב בעיקר לעבוד קשה ומתנזר מהנאות החיים. שותפו הוא אוגוסטוס "גאס" מקריי שאוהב בעיקר לדבר, לשתות ונשים ועובד רק כשמוכרח. יום אחד מגיע אליהם חברם מהעבר הרחוק ומספר על מונטנה, ארץ בתולית ללא מתיישבים עם המון מים ועשב (ואידיאנים). הסרן קול נדלק על הרעיון ומחליט להעביר עדר ענק של אלפי ראשי בקר וסוסים מטקסס למונטנה הצפונית, שותפו וחבריו מתנגדים אבל לא מצליחים להוציא את הרעיון מראשו. בהיותו איש מעשי הסרן קול מארגן צוות של טיפוסים שונים ומשונים והם יוצאים עם הבקר והסוסים למסע צפונה. מתלווים אליהם אותו חבר קלפן מהעבר ולורנה, הזונה היפה של העיירה, שהתאהבה בקלפן אשר הבטיח לקחת אותה איתו לסן-פרנסיסקו. בדרך החבורה והבקר נתקלים באיתני הטבע, שודדים ואינדיאנים וישנו גם טבע האדם שבא לידי ביטוי בחבורת גברים שכזאת.
בספר יש עוד מספר עלילות משנה שמצטלבות עם העלילה הראשית.

בנקודות רבות הספר מתכתב עם "היו זמנים במערב", סרטו המעולה של סרג'יו ליאונה. "היו זמנים במערב" היה רקוויאם למערב הפרוע של פורעי החוק, שומרי החוק ובעלי ההון המושחתים. "לונסם דאב" הוא המקביל שלו למערב הפרוע של הבוקרים והאינדיאנים. שניהם מתחילים באיטיות וצוברים תאוצה ככל שהעלילה מתקדמת (זוכרים את סצינת הפתיחה הגאונית של הסרט בתחנת הרכבת?), בשניהם המוות הוא מוטיב עיקרי ובשניהם ישנה זונה יפה שמנסה לעבור לחיים אחרים אבל יוצרת טריגרים למאורעות שבסופם המוות אורב.

לסיכום: זהו ספר מצויין. מי שתהיה לו הסבלנות לצלוח את מאה ומשהו העמודים הראשונים (החלק היותר משעמם) יגלה ספר מרתק, משובץ בהרבה שנינות והומור ועם חלקים מותחים בהם אי אפשר להניח אותו מהיד.

בכ"ז כמה הערות:
- הספר ארוך מדי (910 ע') ויש בו יותר מדי פרקים שלא מוספים דבר לעלילה (כגון פרק שלם המוקדש למחשבותיו וחלומותיו של דיטס (דמות משנה) בקשר לירח).
- שם הכותר בעברית "יונה בודדה" הוא תרגום של שם העיירה הטקסאנית "לונסם דאב". לא ברור לי מדוע תורגם השם כשבספר עצמו מופיע רק "לונסם דאב" ושום יונה אינה מוזכרת. למה הדבר דומה? לספר שכותרתו "ניו-יורק" ובארץ הכותר יקרא "יורק החדשה".
- לא ברור לי מדוע תורגמו שמות ומושגים ידועים לעברית. כך לדוגמא את ה"טקסס ריינג'רס" (ארגון ידוע של אוכפי-חוק בגבול הדרומי) החליטו המתרגם והעורך לגמד ולקרוא להם "סיירי טקסס" או "הסיירים מטקסס". בצורה דומה "תורגמו" ועוותו שמות של אינדיאנים, מקומות, קרבות ידועים וכו'.
- האם לספר היה עורך? האם מישהו עשה הגהה לספר? כמות טעויות הכתיב/הגהה בספר עצומה. כך למשל לפי המתרגם והעורך מלחמת האזרחים בארה"ב פרצה ב-1565 ונמשכה 304 שנים (ע' 597).

» ביקורות נוספות של רונדו
» ביקורות נוספות על יונה בודדה