לילותיים לפני בחינת הבגרות בתנ'ך.
ולאחר ששמעתי והבנתי את אשר לימדו בבית הספר ונראה שאוכל לעשות, בהנאה רבה אני חייבת לציין, את בחינת הבגרות,
נשאלת השאלה מה קוראים לפני השינה לילדה שלומדת תנ'ך לבגרות..
לא בכל לילה אני קוראת לילדתי הקטנה סיפור לפני השינה, אלא שיש מקרים בהם היא חוזרת לגיל 5 , למרות שטעמה כעת בוגר יותר..
ומה מבקשת קטנתי הפעם?
שיר השירים, אחד מהספרים האהובים עלי ביותר בתנ'ך.
לא, לא למדנו אותו לבחינת הבגרות, לא חיפשנו פרושים ובאורים.
קראנו, כלומר אני קראתי וקטנתי שכבה מתחת לשמיכה החמה והקשיבה לשיר..
שיר על אביב והתחדשות ואהבה.
תפוחים ודבש וחלב..
פסוקים רבים מהספר הולחנו ואותם אני זוכרת מילדות. ולכן זורם לו הטקסט בקריאה בקול במקצב השירים שאהבתי בילדותי.
יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת-מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ: כִּי-קוֹלֵךְ עָרֵב, וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה.
וכך, תוך כדי קריאה, חשבתי פתאום על השפה בה אנחנו מדברים, שפה חיה שמקורה בתנ'ך, במילים העתיקות ששבו לתחיה.
הרי זו הנאה רבתי לקרא ולחשוב על המילים שחודשו מתוך התנ'ך לחיינו היום.
וכוון שנהנתי כל כך מיד חשבתי לשתף את חברינו הקוראים בעברית באתר שכולו קריאה.
שיר השירים, שיר ערש לקטנתי.
ומחר בחינת הבגרות בתנ'ך.. איזה כיף!


















