ביקורת ספרותית על בורא העולמות מאת פיליפ חוזה פארמר
ספר טוב

---

פעם מזמן.. לפני הרבה הרבה שנים על המדף השלישי משמאל עמד ספר חביב בשם "בורא העולמות".
ובו סופר על רוברט וולף מורה לשפות קלסיות בדימוס הפותח דלת של ארון (אופס..) בבית חדש בשכונה חדשה, במהלך חיפוש דירה חדשה לקניה, ומוצא בו עולם אחר. שמיים ירוקים מבהיקים שמש חמה וים במרחק..
מזועזע לחלוטין הוא טורק את הדלת ונמלט..
הוא חושש שזו הזיה אך בלילה ההוא מתגנב שוב אל הבית הריק כדי לבדוק שמא בכל זאת המקום קיים.
כשהוא מסיט את הדלת נישקף אליו ירח ענק וירוק (פי שניים מהירח בכדור הארץ, כך נכתב עד כמה שזכור לי) מעבר לדלת הבית אליו פרץ הוא שומע את שומר האתר קורא לו, הוא נבהל.. וחוצה את הסף, אל עולם לא מוכר.
וולף מוצא את עצמו במפלס התחתון של עולם מדרגות, גן עדן שבו חיים מני אנשים מוזרים ויצורים המוכרים לו מספורי המיתולוגיה היוונית.
ו.. הפלא ופלא, הם מדברים יוונית עתיקה!
והם מספרים לו בחשש על בורא העולם הגחמני ג'דאווין שמו, שאינו מחבב אורחים לא קרואים בעולמו, עולם המדרגות.
וולף מחליט לחפש את הבורא המרושע ובדרכו אף מוצא לו חבר מעניין, קיקאהה רב התעלולים.
קיקאהה מספר שעבר לעולם המדרגות מכדור הארץ לפני שנים רבות מסביר את מבנה העולם אליו הגיעו, ואף מספר פרטים על הבוראים
המשתעשעים בבניית עולמות להנאתם.
בסופו של הספר מתברר פרט מפתיע.. אשאיר זאת לסקרנות הקוראים..

הספר הוא ספק פנטזיה ספק מד'ב. כיאה לפ. ח. פארמר.
בהחלט הייתי רוצה לקראו שוב..
ובכן הגנב מתבקש להחזירו אלי בהקדם!
או לפחות לשלוח אלי את הציטוט החביב עלי מהספר.. משפט מפי אחת הדמויות בעיניין בגדים ועירום.
כמובן, אני זוכרת את תוכנו ומזדהה איתו אבל עדיין חסר לי הניסוח המקורי.

» ביקורות נוספות של טופי
» ביקורות נוספות על בורא העולמות