ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 12 בדצמבר, 2013
ע"י ניר
ע"י ניר
“?Why do they hate us” - למה הם שונאים אותנו? זאת היתה שאלה שנשאלה הרבה מאוד ע"י אמריקאים רבים אחרי 9.11.2001... ובאמת למה?
בהתקף זעם מיד אחרי המהפכה האסלאמית באיראן ב-1979, עלו אירנים על השגרירות האמריקאית ו-52 אזרחים אמריקאים הוחזקו כבני ערובה בטהראן יותר משנה, על ידי השלטון האסלאמי המהפכני החדש... הם השתגעו? למה?
בשנת 2000 מזכירת המדינה של ארה"ב אמרה "קל להבין כעת מדוע איראנים רבים ממשיכים לחוש מרמור עקב התערבות זו של ארה"ב בענייני הפנים שלהם"... למה?
נשיא ארה"ב אובמה בנאומו בקהיר ב-2009 אמר את הדברים האלו – "במשך שנים רבות, איראן הגדירה עצמה גם באמצעות התנגדותה לארצי, ואכן ישנה ההיסטוריה סוערת בינינו. בעיצומה של המלחמה הקרה, ארצות הברית נטלה חלק בהפלתה של ממשלה איראנית שנבחרה באופן דמוקרטי"... למה?
עד שנות ה-50' של המאה הקודמת בריטניה הייתה השטן הגדול באיראן וארה"ב ידידה ואהובה, החל משנות החמישים ובעיקר אחרי המהפכה האסלאמית ב-79' ארה"ב היא השטן הגדול (ואנחנו איזה מזל שטן גם אבל קטן)... למה?
הספר "כל אנשי השאה" (הכותרת בפרפראזה על "כל אנשי הנשיא" כנראה) סוקר אירועים ששופכים אור חשוב על ההיסטוריה החשוכה של קיץ 53' בו חברו האמריקאים והבריטים להפיל משטר ליברלי, חילוני וכמעט דמוקרטי לחלוטין כדי להמליך דיקטטורה אכזרית בראש רזא שאה על העם האיראני, ולדאוג שהנפט האיראני יהיה בשליטת המערב (ובזול) כנגד הסכנה להשתלטות סובייטית על איראן (הבריטים סתם רצו את הכסף).
האירועים המדהימים שנסקרים שם נותנים חלק מהתשובות לשאלות למעלה ולעוד המון שאלות, שהאדם המתבונן בעולם וביחוד במזרח התיכון בטח שואל את עצמו.
יש שיאמרו שזאת שערורייה, שהמערב הנאור בישל את הדייסה שכולנו אוכלים עכשיו.
יש שיאמרו שטויות, לא יכול היה להיות אחרת, שכן האינטרסים האסטרטגיים היו חשובים יותר מאיזו מדינה קיקיונית מלאה במושחתים.
מה שכן, כך או כך, כולם צריכים לדעתי לדעת את העובדות כדי להבין טוב יותר את העולם, כדי לכעוס על האיוולת ולדאוג שלא תקרה שוב, או לחלופין כדי להגיד כך בחרנו לפעול אז, ונתמודד עם זה היום.
אפשר וצריך להיאבק נגד האיראנים כיום, אך למרות שזה לא נוח למספר קודקודים במדינה, אנחנו חייבים לעצמנו גם להבין אותם – אני לפחות לא רוצה להיות מריונטה, בּוּרַה, שתשאל תמיד "אבל למה הם שונאים אותנו".
תוך קריאת הספר לא יכולתי שלא להפליג למחוזות הפנטזיה... מה דעתכם על הסיפור הבא:
ב-1946 התגלה מאגר נפט עצום בנגב, גדול יותר מכל המאגרים שהתגלו עד אותה תקופה, חברה בריטית הפיקה את הנפט וסיפקה את צורכי בריטניה כולה, שאף יכלה למכור את העודפים ולהתעשר במליוני דולרים כל חודש. עם תום המנדט, ואישור תוכנית החלוקה, פנה בן-גוריון לבריטים ורצה להתחיל משא-ומתן להעברת השליטה במאגר הנפט למדינה היהודית שבדרך – הבריטים סירבו בתוקף.
עם סיום מלחמת העצמאות וגלי העלייה העצומים עמדה המדינה הישראלית בפני התמוטטות כלכלית, משטר צנע הונהג בארץ, ולאחר שבן-גוריון נכשל שוב במשא ומתן הוא החליט להלאים את שדה-הנפט. בריטניה הזועמת הטילה אמברגו על ישראל והחלה משכנעת את ארה"ב בסכנות של המשטר המפא"יניקי הישראלי שכן הם מניפים דגל אדום, הם סוציאליסטים, ויש בהם כאלה שקוראים לסטלין שמש העמים... הינה ועוד מעט ישראל תעבור לשליטה סובייטית. השכנוע עבד,
ארה"ב ובריטניה מחליטות לחתור נגד המשטר הישראלי הדמוקרטי, ומנצלים את משבר השילומים בו אספסוף משולהב עלה על הכנסת כדי להפיל את המשטר הנבחר ולהעלות לשלטון נשיאותי את בגין שהעדיף את המערב על רוסיה המאיימת... כן כן אותו הבגין שנאבק בשלטון הבריטי בתקופת המנדט עכשיו הצטייר בעיניהם כעדיף בהרבה על הלאומן בן-גוריון...
נו אז מה אתם אומרים? איך הייתם אוהבים את אמריקה ובריטניה אז?
הציטוט של טרומן שפותח את הספר (עמ' 5) אומר את כל מה שאני חושב להגיד, הרבה יותר טוב ממני – "אין שום דבר חדש בעולם פרט להיסטוריה שאינך יודע".
קינזר כתב ספר מעולה! הוא קריא מאוד, וניכר כי הוא סופר מיומן ועיתונאי סקרן, והוא נקרא בשטף כמו ספר מתח, הספר מסתייע במקורות רבים והביבליוגרפיה עשירה על סף מחקר אקדמאי אמתי, מבלי לפגום בעונג שבקריאה.
הוא גם מפחיד מאוד ומראה כמה כוח יש לאנשים בודדים שפועלים מתחושת עליונות, היבריס או הרפתקנות, במחוזות החשוכים של האירגוניים החשאיים.
לא הרבה אנשים מכירים את הספר הזה שיצא ב-2005 וחבל...אני ממליץ מכל הלב לכל הסקרנים, במיוחד עם כל מה שקורה היום סביבנו- הוא מצויין!
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
ניר
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
תודה חני,
רק בשביל זה היה כדאי לכתוב את הביקורת. תודה שוב.
ותודה לכם מככבים שקטים. שבת חמימה לכולם. |
|
ניר
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
תודה רץ.
על קרטר צריך לכתוב ספר שלם.
בגדול קרטר ניסה לתקן משהו, אולם לטעמי משום חוסר ההבנה האמריקאית הבסיסית של המצב ויחסי הכוחות, הוא קילקל את המצב עוד יותר עד לכאוס של ההפיכה וכל הבלאגן שקרה מאז ועד היום. מצד אחד תמיכה בזכויות אדם, אולם חוסר הבנה שהתהליכים הללו לוקחים המון זמן עד להתיצבות ואם ממהרים לכפות ליברליות מקבלים אסון. (מספיק ללמוד מהמהפכה הצרפתית כדי להבין שמדיקטטורה לדמוקרטיה צריכים לעבור עשרות שנים ונהרות של דם, עם מטוטלת של דיקטטור ודמוקרטיה שתנוע מספר פעמים). מזכיר את ההתנהלות האמריקאית בעוד מקומות (מצרים מישהו?)... בקיצור הרבה כוונות טובות אבל הרבה נזק הוא גרם. |
|
חני
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
ניר לא ידעתי שכך היה,תודה
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
הביקורת שלך כרגיל כתובה באופן מרתק - כולל הדוגמה הנפלאה - שמסבירה שפוליטיקה היא משחק מאוד ציני שמשרת צד אחד
ומנציח עוול ומרירות של הצד השני, האם קרטר לא ניסה לתקן את המשוואה, ולמעשה החריף את המצב ?
|
11 הקוראים שאהבו את הביקורת