התחלה עצובה, עלילה עצובה, סוף עצוב.
הכל עצוב, כבד, מדכדך, והכי נורא-
אמיתי.
הסיפור של פרח וגידי, ועל הדרך סיפורם של עוד הרבה דמויות משניות(יותר או פחות), נכתב בצורה כל כך כנה שאתה לא יכול שלא להרגיש אותם קרוב אלייך, נפצע בפצאים שלהם, בעליבות והיאוש.
העצב הכבד הזה שמרחף מעל הקורא נוראי, אבל הספר עצמו מעולה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
