ביקורת ספרותית על הָעִפָּרוֹן הַשָּׁחֹר (העיפרון השחור) מאת ינאי פרי
ספר מעולה

---

" כְּשֶׁהָעִפָּרוֹן הַשָּׁחֹר הִגִּיעַ לֹא הָיָה דָּבָר.
אָז הוּא צִיֵּר אֲדָמָה וּבַיִת קָטָן,
הוּא צִיֵּר לְעַצְמוֹ עוֹלָם שָׁלֵם בְּצֶבַע שָׁחֹר.

" זֶה עָצוּב"!!!- אָמְרוּ הָעֶפְרוֹנוֹת הַצִּבְעוֹנִיִּים שֶׁהִגִּיעוּ לְפֶתַע פִּתְאֹם, אַךְ הָעִפָּרוֹן הַשָּׁחֹר חָשַׁב בְּדִיּוּק הַהֵפֶךְ. שָׁחֹר הָיָה הַצֶּבַע הָאָהוּב עָלָיו. כְּשֶׁהָעֶפְרוֹנוֹת הַצִּבְעוֹנִיִּים הִתְחִילוּ לִצְבֹּעַ וּלְקַשְׁקֵשׁ בַּצְּבָעִים הָעַלִּיזִים שֶׁלָּהֶם לֹא הָיְתָה לוֹ בְּרֵרָה. הוּא הָיָה חַיָּב לָצֵאת לְמַאֲבָק."

תארו עולם שיש בו עפרון שמצייר רק בשחור לבן.הוא מצייר לו בית,קירות, רהיטים,כוננית ספרים, עציץ פורח,ואת המונה ליזה.
כולם בשחור לבן,ואפילו בורא לו חבר חיית מחמד מין תוכי-נִשְרוֹן קטן בשם קִשְקוּשוֹן.
והָעִפָּרוֹן הַשָּׁחֹר הזה הוא היה מאושר!!.שיא ההכיף!

אולם אבוי, אל החיים המאושרים של הָעִפָּרוֹן הַשָּׁחֹר באו במפתיע שלושה עֶפְרוֹנוֹת צִּבְעוֹנִיִּים: צהוב,כחול ואדום.
אמרו העֶפְרוֹנוֹת:"אנחנו פה כדי להכניס קצת צבע לחייך כדי שלא תהא אֻמְלָל".
-"אני אֻמְלָל"?? - תהה העפרון ולא ידע שהוא כזה .

והבריונים הצִּבְעוֹנִיִּים שעטו לתוך ביתו וחלו לצבוע את עולמו.את הבית,הקירות הרהיטים,כוננית ספרים, העציץ הפורח,ואפילו את המונה ליזה וגם את קִשְקוּשוֹן, בצבעים שונים ומשונים שהתחברו האחד עם השני שיצרו צבעים חדשים ומרהיבים.
הצֶבַע השָׁחֹר-נמוג ללא עקבות כאילו בלעה אותו האדמה או שהתאייד לשמיים.

אבל -הָעִפָּרוֹן השָׁחֹר לא מוותר בקלות.הוא מצייר אבירים,דרקונים,חומות,טנקים ורובוטים כדי לסלק מחייו ומביתו את הפולשים הצִּבְעוֹנִיִּים. מלחמת עולמות מתפתחת -עד אשר מוצא הָעִפָּרוֹן השָׁחֹר את נשקו האולטימטיבי למגרם.
אח"כ הוא חוזר לביתו הצבוע בצבעים פסיכודליים מרהיב הצבעים, עם קִשְקוּשוֹן. עייפים נרדמו שניהם וחלמו חלומות נהדרים בשחור לבן.

---------------------------

ישנם ספרי ילדים שכל קורא מעניק לו פרשנווית שונות ,אחרות,אפילו מנוגדות.

איני יודעת למה אבל מייד עברה בי מחשבה נון-קונפורמיסטית ,דווקאית ,חורצת-לשון.

מדוע אי אפשר לחיות חיים מסופקים אולי מאושרים גם בתוך המנכוליה והעצב ? מי קובע שכן? מי קובע שלא?
כמובן- הָעֶפְרוֹנוֹת הַצִּבְעוֹנִיִּים -מומחי הנפש למיניהם והחברה הסובבת אותנו.אבל אם מישהו רוצה לחיות בתוך העצב שלו וטוב לו איתו,
מדוע המומחים"הַצִּבְעוֹנִיִּים" מנסים להחליט בשבילו,במקומו,מהו השָׁחֹר ומהו הצִּבְעוֹנִיִּ בחייו ובחיים בכלל?!.

ומי,למה,ומדוע קובע ומחליט שצריך לפסוע בתוך טביעות רגליהם של" הַצִּבְעוֹנִיִּים" הללו? נשלח אותם לנפוש בים וזהו !!!

ינאי פרי הוא המחבר המבריק של הספר. הוא יוצר וכותב קומיקס.
הספר "הדליק" אותי מבחינת התוכן ,כמובן עפ"י הפרשנות שלי.

ינאי פרי הוא גם המאייר של הספר .
האיורים שלו ממש תאווה לעיניים. מושקעים להפליא:מרשימים בריאליסטיות ובדיוקים שלהם.גדולים,נועזים ועושים הרבה כבוד לגיבורי הספר- לעֶפְרוֹנוֹת מכל הצבעים כולל הַשָּׁחֹר וגם ל-קִשְקוּשוֹן.
פרי- מעניק תחושת חיים סוערים ותנועה סוחפת כשל הוריקן קטן בתוך עמודי הספר.

הספר גדול מימדים,צבעוני למלוא העיניים. האותיות גדולות וקטנות וגם שובבות בתנועתן.כל עמוד הוא הרפתקאה בפני עצמה.

הוצאת "עם -עובד" והסופר -ינאי פרי-ראויים לכל התשבוחות על ההקפדה ,האיכות,ועל אי הנכונות להתפשר כדי שהתוצאה תהא ספר
נהדר,מבריק,סוחף,יפה לעין ואיכותי.

והָעִפָּרוֹן השָׁחֹר שלא אכפת לו מה אחרים חושבים, הוא פשוט מאמין כי "הַשָּׁחֹר הוא הצבע הכי נהדר בעולם"!!.


הביקורת הזאת מוקדשת בחיבה ובהערכה ל-קיסרית הילדותית .

» ביקורות נוספות של חמדת
» ביקורות נוספות על הָעִפָּרוֹן הַשָּׁחֹר (העיפרון השחור)