ביקורת ספרותית על ההזדמנות האחרונה של ביל וורינגטון מאת ג'יימס קינג
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 22 בנובמבר, 2013
ע"י yaelhar


למה, למה, למה הייתי צריכה לקרוא את הספר הזה?

זה סיפורו של ביל וורינגטון החי בימים האחרונים של צלילותו ושכלו. הוא מאבד לאט לאט את אחיזתו עם הצלילות, שוכח כל פעם יותר מה הוא רוצה לעשות, מי הוא ומי העומד מולו. ביל וורינגטון היה בעבר "גבר בגברים" ואיש מארינס, בעל לאשה אהובה ואב לשלושה ילדים. עכשיו בזקנתו הגלמודה, שני בניו מרוחקים ומתנכרים, בתו באה מפעם לפעם, מנקה קצת את הלכלוך והבלגן בהם הוא חי ונעלמת לה לעוד מספר שבועות. וביל וורינגטון רוצה לראות את שלושת ילדיו ביחד, ולהסביר להם משהו - רק שלא תמיד הוא זוכר מה הוא רוצה להגיד להם, ולמה.

הספר העדין והיפה הזה פורש בפנינו קבוצת אנשים שפעם היתה משפחה עד שהמשפחה נעלמה וקבוצת האנשים נשארה נטולת מרכז: בנו הבכור מייק מכור למין - יש לו מוח הזוחל העתיק, זה שאומר "להרביע! להרביע!" ויש גברים החושבים באמצעותו. הוא מחפש לו פרטנריות לזיון ומשלם מחיר שהוא לא יכול להרשות לעצמו. בנו האמצעי ניק התאלמן לפני שלוש שנים ואינו מצליח להחלים מהאבל. הוא מנסה באופן מגושם ליצור קשרים חדשים אך מצליח רק לגרום לזה שידרכו עליו. בתו הצעירה, מרסי היא גרושה שמנסה לגדל את בתה בת החמש עשרה בעזרת צדקנות, כעס, כניסה קבועה לקרב בו היא תמיד המפסידה ורחמים עצמיים אינסופיים. וכמובן בתה, אייפריל, שהיא השמש הסמויה סביבה סובבת היום המשפחה, שסבבה פעם סביב אשתו של ביל, המתה כבר עשרות שנים.

הסיפור מסופר בכמה צירים: הקשר הלא-ברור-מאליו שמתפתח בין הסב לבין הנכדה, קשר שנוצר יש מאין, שבו שניהם כורתים ברית - להתייחס בכנות האחד לשנייה, להגיד רק אמת ולעזור האחת לשני להגשים את משאלותיו, בלי לדעת מה הן בדיוק. ציר נוסף הוא חברי המשפחה האחרים על הכעסים והסודות מהעבר, והניסיון שהם מנסים לאחות את הקרעים - שחלקם בלתי ניתנים לאיחוי - ולהפוך שוב ליחידה אחת, מושלמת.
יש בסיפור הזה הרבה כאב, יש בו הבנה לאנשים שתוך כדי מרוצה וניסיון להגשים את מה שהם חושבים שהן שאיפותיהם הם פוגעים באנשים שלכאורה הם הכי אוהבים. יש בו אמירה נכונה על משפחה ומשפחתיות - על כך שבכל משפחה יש איזה "מנוע", לפעמים לא יודעים שהוא המנוע, עד שהוא הלך לעולמו וכל היחידה מפרפרת, מאיטה וחדלה להתקיים כיחידה.

ואני נבהלתי ונעצבתי למקרא התאורים הנוגעים ללב והאמיתיים כל כך, של מוח ההולך וכבה, בעוד הגוף עדיין בחיים.


24 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, טופי! חוסר אונים בעיקר.
טופי (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
תחושתך משקפת את תחושתי במדויק. עצב עמוק וחוסר אונים.
yaelhar (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, חני (דולמוש)! גם אני רואה את זה במציאות ומשתדלת לא לחשוב על זה יותר מדי. לא רק כי זה מפחיד. בעיקר בגלל ששום דבר לא יוכל להחזיר את מה שאבד.
חני (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
אני רואה את דעיכת המוח הזו אצל אבי ולא מצליחה להבין איך אפשר לרוקן זכרונות. מפחיד זו מילה יפה. ביקורת נפלאה
yaelhar (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה! ברשותך אענה כאן, בלי לחשוף את שמך.

החלק של הצלילות ההולכת ונעלמת הפחיד גם אותי עד מוות. כי אני יודעת איך זה נראה במציאות, והתאור של קינג מדוייק. וכמה שנהיה קרובים לזה, זה יפחיד כנראה יותר. אבל יש בספר עוד דברים, וגם תקווה ואהבה - גם לביל - וזו הסיבה ששווה לקרוא אותו.
yaelhar (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, נוריקוסאן! הוא מרגש ובעיקר אמיתי - לא מזוייף בכלל.
yaelhar (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, נצחיה! הסיפור באמת מנגן על החרדות שלנו. ילדה בת 15 נמצאת בסיטואציה שאין לה יכולת להבין או להתמודד, והזקן שכבר אין לו שיקול דעת. זה הפחד.

ויופי לך שבני השמונים בסביבתך צלולים. הצלילות הזאת לא קשורה רק לגיל, אלא (כנראה) לאורח החיים ולסוג השימוש שנעשה במוח בעבר. מכל מקום אם זה המצב אצלך זה ברור למה אייפריל היא המושא לפחדייך בסיפור, ולא ביל...
yaelhar (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, נתי ק.! הספר השאיר עלי רושם. וגם הבהיל והעציב אותי מאד.
yaelhar (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, שין שין! הגדרת מצויין.
נוריקוסאן (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
מרגש ועצוב, אחפש את הספר.
נצחיה (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
זה לא רק עצב, זאת אימה. היה קטע בספר שבו נעתקה נשימתי. אייפריל, בת 14, באמצע שומקום עם זקן שיורד מהפסים, והיה נדמה לי שהוא הולך לחטוף שבץ ולתת לה להתמודד. פחד.

ומה שהפתיע אותי בסופו של הספר זה הגיל של ביל, המתואר כקשיש בסוף ימיו. אולי אני חיה בלה-לה-לנד, אבל בני השמונים בסביבתי צלולים בהרבה. במשך כל הספר היה נדמה לי שהוא בן תשעים לפחות.
נתי ק. (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
נפלא, ספר מרגש שמשאיר רושם. נכנס לרשימה!
שין שין (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
מקסים ומרגש אם כי מבעית.
yaelhar (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, רץ! אפילו אם אתה לא קשור משפחתית לדמות, דעיכת המוח מבעיתה.
yaelhar (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, עולם-נפלא-נורא! צודק. וזה איום כמו שזה נשמע.
yaelhar (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, אלון! בדיוק.
רץ (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
לכול אחד מאתנו סיפור של אמצע החיים מול דעיכתם של חיי ההורים - ביקורת נוגעת לללב
עולם (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
ככה זה, הגנים שלנו משתמשים בנו ואז זורקים... יופי של ביקורת.
אלון דה אלפרט (לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
אימה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ