ביקורת ספרותית על הנזיר שמכר את הפרארי שלו מאת רובין ס' שארמה
ספר לא משהו

---

ידעתי.
ידעתי שהספר הזה יהיה עוד אחד מספרי הפסיכולוגיה/פילוסופיה בגרוש שאני לא אוהבת, אבל שוב נפלתי לפי שם הספר (למרות שנזירים ממש לא מעוררים אצלי עניין או סקרנות כלשהי) ובעיקר לפי הרעש שעשו עליו, ללא הצדקה. הרי הייתי צריכה לדעת שספר שמתחיל במילה "מדריך ל..." או "איך ל..." כבר אמור להדליק אצלי נורה אדומה.
אז מה יש בספר? בעיקר גימיק, בדיחות צולעות וכושלות, פילוסופיה בגרוש ועלילה צפויה מראש, לעוסה עד דק (עד כדי זלזול לעתים באינטליגנציית הקוראים), דמויות לא מציאותיות, בכל אופן לא רלוונטיות למציאות הים-תיכונית שלנו. אולי בהרי ההימלאיה זה טוב ויפה לשבת ולעשות יוגה כל היום, אבל פה אם זה מה שתעשה כל היום- תמצא את עצמך בלי קורת גג, אלא אם כן יש לך איזה פרארי במלאי למכור.

הדיעות שלי די מעורבות. בגדול- הייתי אומרת שהספר הזה "בסדר" כי יש בו בכל זאת כמה וכמה דברים חכמים, אמרות, פתגמים ונקודות למחשבה, יש גם כמה משלים אבל אני אישית לא התחברתי אליהם (היו בעיניי תלושים וקיטשיים להקיא).
בקטן- הספר הזה הוא גם בהחלט "לא משהו", כי אין בו שום חידוש. כי את הדברים החכמים לחיים לא המציא מר שארמה ובטח שלא המציאו אותם חכמי שיוואנה, מי שלא יהיו. את הדברים האלה יודע כל בר-שכל, זה שאנחנו לא מיישמים אותם זה כבר סיפור אחר לגמרי. ה"טכניקות" ליישום הדברים שמובאות בספר נראות כמו חתיכת קשקוש אחת גדולה, אך אם יש מישהו שזה כן עוזר לו וגורם לו לקידום אישי- אז אני מסייגת את דבריי כבר מעכשיו.
עם זאת, לא הייתי ממהרת לקטלגו כ"בזבוז זמן" כי הוא לא כזה ארוך, ובכל זאת יש כמה נקודות נחמדות למחשבה, אבל אפשר למצוא אותן גם בעמודי פייסבוק בצורת סטטוסים מצחיקים/מלאי השראה או ביהדות שלנו, שלהזכיר לכל השכחנים- יש בה המון חוכמת חיים (מוזמנים לעיין למשל בספר קוהלת של החכם מכל אדם...)
מה שכן- היה אפשר בקלות לחסוך את העלילה הלא-מעניינת והמדוקלמת ולתמצת את הספר לגג עשרה עמודים. אבל אז אם הנזיר לא ימכור את הפרארי שלו- איך רובין יקנה אחת משלו?

אז מי שבכל זאת רוצה לדעת על מה הספר, אבל לא בנוי לספרים מהסוג הזה- אני אביא לפה את עיקרי הדברים בקיצור -
אם אתה רוצה שחייך יהיו מוארים יותר- סגל לעצמך את עשרת ההרגלים הבאים:
1. תתבודד (15-50 ד' ביום ועדיף באותה שעה), תתייחד כל יום עם הטבע- צא לטיול קצר בחורשה/ עבוד קלות בגינת הבית (בהנחה שאתה לא גר, חלילה, בקופסת סרדינים אפורה).
2. תתחיל להזיז את עצמך- הקפד על כושר גופני ונשימה נכונה.
3.תזונה צמחונית, תפסיק לאכול דברים שפעם היה להם אמא ואבא. (אני חייבת לצטט בהקשר הזה מהספר, כדי להראות כמה רעיון טוב ונשגב מוצג בו בצורה דבילית לחלוטין: "בסדר, אם זה טוב לחכמים- זה טוב בשבילי. אני מבטיח לך שאנסה. זה לא נשמע מוגזם, וממילא נמאס לי להדליק כל ערב את הברביקיו"). אז אם גם לך נמאס להדליק כל יום את הברביקיו- כנראה שאתה בדרך הנכונה.
4. חיה חיים עם לימוד מתמשך והרחבת ידע לטובתך ולטובת הסובבים אותך.
5.התבוננות עצמית (אל תבהה בי ותשאל מה זה, אתה אמור מעכשיו להתבונן בעצמך).
6. קום מוקדם, תישן פחות (אני אישית לא צריכה את הספר בשביל זה, יש לי את המשפחה שדואגת לעניין יופי).
7.שמע הרבה מוזיקה (רק עשה טובה- תחסוך מאיתנו קריוקי, אתה לא כוכב נולד).
8. אמץ לך מנטרות כהשפעה על הדימוי העצמי (ואני אומרת- אם בחרת למשל במנטרה "אני אוהב את עצמי, אני הכי טוב", עשה טובה ודאג להגיד את זה מספיק בשקט שלא נשמע אותך).
9. חזק את האופי שלך (אצטט ציטוט נחמד בהקשר: " זרע מחשבה ותקצור מעשה. זרע מעשה ותקצור הרגל. זרע הרגל ותקצור אופי. זרע אופי ותקצור את הייעוד שלך").
10. חיה חיים פשוטים, הפרד בין עיקר לטפל, צמצם צרכים (האין זה מוכר לכם? אני אזכיר לכם "איזהו עשיר? השמח בחלקו!").
פה אחרי שלושה שבועות של תרגול אתה אמור להרגיש יותר מואר (או משהו כזה).

רעיונות נוספים שזכו להתייחסות בספר- הייתי אומרת שזה ספויילר, אבל מי שזה מהווה עבורו ספויילר- כנראה שגם האמירה "בסוף בני אדם מתים" תהיה ספויילר עבורו...
*כוח רצון וכוח התודעה (בקיצור נמרץ מה שכולנו מכירים כ"אין דבר העומד בפני הרצון"!)
*זמן- זמן הוא המצרך היקר ביותר שלך (חיה כאילו היום הוא היום האחרון שלך), להתרכז בסדרי עדיפויות ולשמור על איזון (תרשו לי להכניס לעניין את חכמנו- הרמב"ם שעוסק גם כן בעניין של האיזון, "שביל הזהב").
* שליטה בתודעה, לגלות מה אתה באמת אוהב לעשות ולהפנות אליו את כל האנרגיה שלך (ואם מישהו אוהב נורא לאכול זה אפילו מסתדר יופי! וסליחה על הציניות- אלו דברים נורא ברורים מאליהם, אבל פשוט לא באמת ניתנים ליישום בצורה הפשטנית והדמיונית שמוצגת בספר, בטח שלא במציאות הדוחקת שלנו).
* ללכת בעקבות המטרה שלך, גילוי מפעל חייך והגשמתו מביאים לידי סיפוק מתמשך, להגדיר לעצמך יעדים אישיים, מקצועיים, רוחניים ולמצוא את האומץ לפעול למימושם.
*התייחסות לכישלונות בחיים- ציטוט נחמד על כשלון - "כשלון פירושו היעדר האומץ לנסות. לא יותר ולא פחות. הדבר היחיד שמפריד בין רוב האנשים לחלומות שלהם הוא הפחד מכישלון, אבל הכישלון הוא תנאי חיוני להצלחה בכל משימה. הכישלון בוחן אותנו ומאפשר לנו לגדול. הוא מאפשר לנו להפיק לקחים ומדריך אותנו בדרך להארה. כל חץ שפוגע במרכז המטרה הוא תוצאה של מאה החטאות. ירידה לצורך עלייה היא חוק יסוד של הטבע. לעולם אל תחשוש מכישלון. הכישלון הוא ידידך"
(הרשו לי לציין ש"ירידה לצורך עלייה" משמש המון בעולם הדתי והרוחני שלנו, ביהדות.)

הספר הזה לכל אורכו יצר בי רושם יומרני, ואני אתן ציטוט ממנו שיסביר בדיוק למה:
"כל הבעיות שאדם יכול לעמוד בפניהן במרוצת חייו כבר היו מעולם...יותר מזה- כל התשובות והפתרונות רשומים בספרים"
האומנם? שמישהו יגיד למר שארמה, שהחיים הרבה יותר מורכבים מסתם שאלות ותשובות, באמירה כזו יש התעלמות מוחלטת מקיומם של דילמות וקונפליקטים בחיינו, שלהם כאמור אין תמיד תשובות נכונות/לא נכונות אם בכלל. ומה לגבי מצבים סבוכים בחיינו וגורל שאין האדם יכול לשנות?

ועכשיו ברצינות, הדבר שהכי הטריד אותי בכל הסיפור הזה- אחרי שהוא מכר את הפרארי- מה הוא עשה עם כל הכסף???
בסוף עוד נגלה שהספר הזה לא היה אלא קונספירציה של עו"ד שהבין עד כמה השוק מוצף...

» ביקורות נוספות של גילת
» ביקורות נוספות על הנזיר שמכר את הפרארי שלו