ביקורת ספרותית על 1973 - הקרב על הזיכרון מאת גדעון אביטל אפשטיין
ספר טוב

---

בשנת 1985 יצא לאקרנים סירטו של קלוד לנצמן - שואה.
היתה זאת הפעם הראשונה שנעשה ניסיון לקשור את כל החוטים לתיאור הארוע המחריד ביותר
מאז ההסטוריה האנושית ידעה לבטא את עצמה בכתובים.
הקולנוע שהינו ללא ספק המדיה החזקה ביותר בכוחה להעברת מסרים, שימשה את לנצמן בהעברת
המודעות למהות השואה בצורה החזקה ביותר שנחרטה בזיכרון האנושי לעולם.

ב-2013 יצא הספר 1973, הקרב על הזיכרון, ואכן גם ספרות כתובה היא אמצעי רב עוצמה של העברת מסרים
ועמידה על מהות הזיכרון הקולקטיבי.
הספר מהווה גם אמצעי לשאיבת אינפורמציה מכל אמצעי המדיה למיניהם , וגם פלטפורמה להעברת מסרים
ורעיונות שכביכול משותפות לציבור הישראלי כולו.
קריאה בספר, שהינו ראי למסרים חברתיים- רעיוניים, שולחת את הקורא יותר ויותר עמוק למהותה של המלחמה
הזאת שמתוארת על ידי המומחים , כהאיומה במלחמות ישראל.
התובנה של ניצחנו או הפסדנו בכלל לא קיימת במתואר בספר, מכוון שזאת כבר ניקבע. כפרדיגמה עוד לפני
שהמחבר התחיל לכתוב את סיפרו, לא רק שהפסדנו, אלא נישארנו עם טראומה איומה למשך עשרות השנים
הבאות, כמו שאפשר להגיד בהשאלה, זאת היא מלחמת וויאטנאם שלנו, על כל המשתמע מהדוגמה הזאת.
הקריאה בספר מעלה שאלות קשות של צידקת הדרך, ומה אופייה האמיתי של מדיניות הכוח של מדינת ישראל.
המחבר לא מפחד להציג את השאלות בדבר צידקת הדרך, והאם ההנהגה הישראלית באמת דרשה שלום, או שהיו
אלה רק מילים בלי כיסוי אמיתי של מעשים?
בשלבים שונים של הקריאה הרגשתי קצת אנטגוניזם נגד המחבר.
ואינני יכול להסביר את ההרגשה הזאת, אולי היא נובעת מכך
שעשרות שנים הוליכה אותנו הממשלה ( המערך) שולל?
האם ההרגשה הזאת אולי נובעת מתחושה של בלבול וזעם על התנהגות
אווילית, גאוותנית וזילזול בערבים, בחוכמתם , הכושר לחימתם, בעקשנותם
וביכולתם להוליך אותנו שולל .( דרך אגב , דבר שחוזר פעם אחר פעם במלחמות הבאות).
הרגשת התיסכול שלי נובעת גם מחד הצדדיות בה מטפל המחבר בכל השאלה של
מלחמת יום הכיפורים, כאשר לא פעם אני מוצא אי דיוקים וסירוסים קטנים שמטים תמיד את
הדברים להצדקת טיעוניו. ובכך קשה לי לקבל קביעות ורעיונות שבכוחם להשפיע על צידקת
הדרך. השאלה הנישאלת על ידי שוב ושוב היא האם אביטל- אפשטיין הוא הסוג ההיסטוריונים
הפוסט ציוניים? אינני יודע, הוא מטיב להסתיר את התשובה לשאלה הזאת, אבל אני בטוח
שספריו הבאים יענו ויבארו את עמדותיו האמיתיות של הסופר.
ספר מעולה, בעל תובנות קשות לכל ישראלי באשר הוא.
מומלץ בהחלט לקוראו.
טוביה

» ביקורות נוספות של tuvia
» ביקורות נוספות על 1973 - הקרב על הזיכרון