ביקורת ספרותית על חוטים מקשרים מאת ויקטוריה היסלופ
ספר מעולה

---

סיפור יפה רקום בחוטים עדינים ובשזירה מעניינת. עיר בעלת הסטוריה מפוארת עם מרקם תושבים מעניין של יהודים, מוסלמים ונוצרים. כמו סרייבו שכונתה ירושלים של אירופה בגלל ההרמוניה בין השכנים כך גם סלוניקי שנבחרה ע"י האיחוד האירופי ב1997 כ"בירת התרבות האירופית" ואף זכתה להכרה ולשימור ע"י אונסקו.
אהבתי מאד את ההקשרים של הסופרת, הקשר המדהים שנוצר בין הדמויות השונות, האיכפתיות, האהבה, האובדן והעזרה ההדדית.
מאחר ואהבתי היא גדולה ליוון אחלק הפעם את הביקורת לפי נושאים שמאד מאד מעניינים אותי בנוגע למדינה המדהימה הזו -
סלוניקי-נוסדה בשנת 314 לפנה"ס ע"י קסאנדרוס מלך מוקדון שקבע בה את ממלכתו ונקראה ע"ש תסלוניקה אשתו שהייתה אחותו של אלכסנדר מוקדון. אביה של תסלוניקה פיליפוס השני חזר מנצחן (ניקה - ניצחון) על תסליה לכן קרא לה תסלוניקה. במהרה הפכה העיר לנמל החשוב במוקדון ובמהלך השליטה הרומית בעיר, סלוניקי היתה בירתה של הרפובליקה הרומית והדרך הרומית הראשית נסללה מרומא למזרח ועברה דרך סלוניקי. אחרי מסעות הצלב עברה העיר מיד ליד עד לכיבושה ב1430 ע"י הסולטאן העותומני בה שלט במשך 500 שנה עד 1912 במלחמת הבלקן האשונה בין טורקיה ליוון. אתאטורק מנהיגה העתידי של טורקיה יליד סלוניקי.
העיר שבה חיו מוסלמים, נוצרים ויהודים שגשגה בתקופה העותומנית. היהודים שלטו על כלכלת העיר, פיתחו אותה מבחינת סחר, תעשיה ובנקאות.
השריפה הגדולה ב-1917 כילתה כמעט את העיר והותירה כמעט את כל העיר בחרפת רעב וללא קורת גג. ובאותה תקופה בנוסף גם בוצעו חילופי אוכלוסין בין טורקיה ויוון. הטורקים המוסלמים מסלוניקי עזבו חזרה לטורקיה ובמקומם חזרו כשני מיליון פליטים יוונים שהעיקו בנוסף על כלכלת העיר.
הכיבוש הנאצי בזמן מלחמת העולם השניה חיסלה את הקהילה היהודית והביאה שוב את האזרחים לחרפת רעב.
מלחמת האזרחים תוך כדי הכיבוש הנאצי ולאחריו הביאו את יוון לפיגור כלכלי ולשבר פוליטי.
כיום בעיר חיים נוצרים.
קהילה יהודית- בזמן השליטה העותומנית מנהיגה הסולטן קרא ליהודים להגיע לסלוניקי וקיבלם בזרועות פתוחות מה שגרם לעיר לשגשג. היהודים שהגיעו מגירוש ספרד ב1492 הפכו למרכז יהודי ספרדי מפואר ביותר. ביום שבת שבתה העיר כולה כולל הנמל בשל הרוב היהודי בה.
שפת הלאדינו שהביאו איתם יהודי ספרד פרחה בעיר מבחינה שירית ותרבותית. יהודי העיר פיתחו אותה כלכלית ובמאות ה-16 עד ה-18 היתה למרכז של תורה ותרבות יהודית.
בזמן מלחמת העולם הראשונה רבים מהיהודים עזבו אותה הן בשל השריפה הגדולה(1917) אשר שרפה חלקים רבים מן העיר והותירה יהודים רבים חסרי קורת גג והן בשל הגירת פליטים יוונים רבים מטורקיה בעקבות החלפת האוכלוסיה בין שתי המדינות. בין פליטים אלו היתה אנשישמיות פשסיטית שחבריה פרעו ביהודים ובאותם ימים עלו כעשרת אלפים יהודים לארץ ישראל.
ב1941 נכבשה העיר ע"י הנאצים ושישים וחמישה אלך יהודים עברו השפלות והתעללויות, דירותיהם הופקעו, כמו בתי-העסק, עיתונים יהודים נסגרו, בית העלמים היהודי העתיק חולל ונהרס. היהודים גורשו ונשלחו למחנות השמדה. עפ"י עדויות מאושוויץ סבלו יהודים אלו יותר מאחרים כיוון ששפתם היתה שונה, תרבותם שונה ותנאי האקלים עבורם היה שונה.
מהקהילה המפוארת והמבוססת כמעט ולא נותר שריד. כ-50 אלף קורבנות ניספו בשואה וכיום הקהילה מזערית ומזדקנת. בכיכר המרכזית בעיר הוצבה אנדרטה לזכר 50 אלף הקורבנות.
מוסיקה - המוסיקה היוונית בעלת היסטוריה ארוכה מיוון העתיקה, פנתיאון האלים היוונית מהמיתולוגיה היה מלא באלים אשר קושרו אל המוסיקה.
המילה "מוזיקה" לקוחה משמות המוזות העתיקות מהמיתולוגיה היוונית כדוגמת השמות מלודיה והרמוניה.
המוסיקה היוונית מובנית מהשפעות תרבותיות שונות הן מאירופה והן מאסיה. במהלך ההסטוריה נצרכה המוסיקה בחיי היום יום עם שילוב של ריקודי עם שונים כחלק מהווי החברתי. במהלך המאה ה19 עברה המוזיקה היוונית שינוי מהותי, הרכבי האופרה גרמו לחשיפתם של אומנים יוונים בעולם כגון מריה קאלאס, ננה מושקורי, מאנוס חג'ידקיס, מיקיס תאודורקיס, וונגליס, דאלראס, גליקריה ועוד ועוד.
המוסיקה היוונית מהווה דרך ביטוי לכאב, עצב אהבה ושמחה. אחד הז'אנרים הידועים היא מוסיקת הרמבטיקו סגנון מוסיקלי שהתפתח בעקבות הגירת המתיישבים היוונים מטורקיה ליוון כתוצאה ממלחמת יוון-טורקיה. סגנון שהיה מחתרתי והיה מלווה בעישון חשיש, ריקודים ושתיית אלכהול והיה מחוץ לחוק.
עם השנים חלו השפעות על המוסיקה ובהמשך הבוזוקי היה הכלי העיקרי.
בשנות השבעים היתה תחיית הרמבטיקו ע"י ג'ורג' דאלארס (אביו של יורגוס דאלארס הזמר המפורסם) מוסיקאי מוכשר עם קלאסיקות יווניות.
פוליטיקה - ההסטוריה של יוון היא מהעתיקות ביותר ומתועדת מראשית האלף השני לפני הספירה זו הסטוריה שצמחו וקמלו לאורך הים האגאי, תרבות המינואית, ההלניסטית, הביזנטית עד לכיבוש העותומני שנמשך 500 שנה. היתה סדרת מלחמות בין היוונים לעותומנים, יוון שאפה להגדיל את שטחה וגבולותיה נקבעו ב1947, בתום מלחמת העולם השניה פרצה מלחמת האזרחים ביוון והסתיימה ב1949. מאבק עקוב מדם זה בין ימנים לשמאלנים היה אחד הסכסוכים של המלחמה הקרה בין רוסיה והמערב. הסתיימה בתבוסת הקומוניסטים. השאירה את יוון הרוסה ובמצוקה כלכלית גדולה. השיקום מהמלחמות הותירה את יוון בפיגור כלכלי והחברה היוונית נחלקה במשך שני עשורים כשכל צד מכפיש את הצד השני. אלפים נכלאו ואחרים ביקשו מקלט במדינות קומוניסטיות.
היו שהיגרו לאוסטרליה, ארה"ב, בריטנה ועוד. הקיטוב ואי היציבות הפוליטית תוצאה ישירה של מלחת האזרחים.
במהלך שנות השישים היתה הפיכה צבאית והקמת שלטון הקולונלים ובשנות השבעים בוטלה המלוכה היוונית, והוקמה רפובליקה דמוקרטית שמבטיחה לאזרחיה שוויון זכויות, ראש המדינה הוא הנשיא. בשנת 1981 יוון הצטרפה לאיחוד האירופי ושינתה את המטבע מדרכמה לאירו ומאז 2008 נמצאת במשבר כלכלי חמור ביותר ונתמכת ע"י מדינות האיחוד העשירות.
לסיום אצטט את שירו של פוליקר ויעקב גלעד בלחן עממי "חכי לי סלוניקי"
עוד גבול אחד, עוד נצח זמן
חכי לי סלוניקי
רבה הדרך ליוון
חכי לי סלוניקי
שוטט הלב קפוא הדם
בשלג של גרמניה
כולם כולם אבדו לי שם
בלאגר בפולניה
חיוורי פנים, שרידי חיים
פליטי מסע המוות
בלויי טלאים הנה באים
לבכות ברחובותייך
החופש בא אביב חדש
קרוב אני אלייך
כצל דהוי בגוף חלש
אבוא בשערייך.

» ביקורות נוספות של יפה
» ביקורות נוספות על חוטים מקשרים