ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 14 באוקטובר, 2013
ע"י לא כאן
ע"י לא כאן
באחד הפורומים לישראלים בחו"ל המליצו בחום על "פרש הברונזה". משהו בסיפור נשמע לי מוכר. ניגשתי לספריה הענקית שלי, חיפשתי קצת ומצאתי את "טטיאנה ואלכסנדר". ככה בטעות, רכשתי באחד ממבצעי הארבעה במאה מבלי לדעת שהוא חלק מטרילוגיה. כשהגעתי לביקור בארץ, רכשתי גם את פרש הברונזה. בשל הכובד שהספרים האלה מוסיפים למזוודה, החלטתי לא לרכוש את מספר "גן הקיץ", מתוך מחשבה שאם הסדרה אכן תהיה כל כך טובה אני כבר אשאל אותו בספריה המקומית.
הציפיות שלי היו גבוהות מאוד: הרומן ההיסטורי הוא הז'אנר האהוב עלי. ספרים על מלחמת העולם השנייה הם הז'אנר השני האהוב עלי. אם מכניסים את זה לקלחת ההמלצות החמות והמחמאות המשתפכות על הספר, ציפיתי לספר ברמה של "ענבי זעם" לפחות. התאכזבתי.
הספר אכן מרתק, עוד לא קרה שקראתי כל כך הרבה עמודים בכל כך מעט ימים. התיאורים של תקופת המלחמה מעולים ומעבירים היטב את התחושות והקשיים של המלחמה. הפרטים שהיא מוסיפה על מה שידעתי לגבי החיים בזמן מלחמה מרתקים (למשל, הפינוי של יצירות אמנות, המיגון של פסלים ומונומנטים עירוניים בשקי חול) ובמיוחד החיים תחת המשטר הסובייטי, שזו היתה לי הפעם הראשונה שקראתי עליהם. עד היום קראתי על החיים במלחמת העולם השנייה בעיקר בצד האירופי וכמובן על חיי היהודים במלחמה (השואה). ידעתי שהסובייטים שיחקו תפקיד ראשי בשחרור אירופה מהנאצים, אבל לא ידעתי כמה יקר היה המחיר שהם שילמו. הדרך של הסופרת להכניס זוועות שלא יעלו על הדעת בתוך עטיפת משרמלו של סיפור אהבה היתה מרתקת. כאילו בדרך אגב היא מספרת על מקרי אונס קבוצתיים, רעב קשה שגורם לאנשים לעשות מעשים מחליאים, פציעות, מיתות וכו'.
מה שהפריע לי מאוד בסיפור הזה היה שכל הנ"ל היו רק פרטי שוליים והערות שוליים בסיפור האהבה של אלכסנדר וטטיאנה. הספר מתמקד בזוג הזה, במפגשים הגנובים שלו ובהתחמקות מכל מי שלא אמור לדעת. אם זה היה הדבר היחיד, עדיין הייתי מאוד אוהבת את הספר. גם סיפור אהבה כתוב היטב יכול להפוך לקלאסיקה. הבעיה היא שסיפור האהבה הספציפי הזה כתוב ברמה של "הרומן הרומנטי", כאילו יצא הישר ממוחה של נערה בת 16 מוצפת הורמונים. הוא גבוה, שחור שיער, יפה תואר, בוטח, מוכשר, שוביניסט ומעשן. ממש הקאובוי מהפרסומת של מרלבורו. היא קטנה, רזה, בלונדינית, בתולה, עדינה וחולמנית. טינקרבל שכזו. לאף אחד מהם לא מיוחסת אפילו תכונה שלילית אחת. שניהם מעין גיבורי על של עולם הרומן הרומנטי. תיאורי הסקס ביניהם מתחילים רע, נהיים מחליאים ובסוף נהיים פורנו רע. מאה עמודים של סקס בלתי נגמר מרגע שהם סוף סוף חוברים אחד לשני, כמובן לא לפני מריבה קשה ומרה, בהתאם לכללי הז'אנר. בשלב מסויים מצאתי את עצמי מדלגת על קטעים שלמים מרוב מיאוס.
בסופו של דבר קראתי גם את ספרי ההמשך. את השני כבר היה לי בבית, אז נו, שיהיה ואת השלישי כי הייתי סקרנית לראות איך יגמר הסיפור הזה. דוקא השלישי איכשהו היה סביר יותר ופחות סבל מחוסר אמינות.
אם ישאלו אותי האם אני ממליצה על הספר, אומר: רק לאוהבי הרומן הרומנטי.
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אאורה
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
כל מילה.
|
|
|
סיפן
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
פרש הברונזה/ פאולינה סיימונס
ספר רומנתי והסטורי מעט ארוך אבל לא נורא קראתי גם את השני
את השלישי כבר לא.אני ממליצנ על שני הספרים. |
|
|
נתי ק.
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
קלעת בול לדעתי, אך בגלל שהחלק האחרון היה קצר יחסית
נתתי לספר חמישה כוכבים. את טטיאנה ואלכסנדר לא הצלחתי לצלוח:-)
|
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
