ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שבת, 28 בספטמבר, 2013
ע"י דן סתיו
ע"י דן סתיו
סיבה אחת ויחידה הניעה אותי לקרוא ספר זה שכן אינני חסיד נלהב של ספרי הסטוריה צבאית. אחותי למחצה, רותי רוזנקרנץ-אפרתי ז''ל ובתה התינוקת, אילנה ז''ל, נהרגו בקרב על המשמר העמק. לזכותו של ההסטוריון עמירם אזוב עלי לציין כי הספר קריא ואף מרתק מאד. ניכר כי המחבר השקיע מאמץ רב להגיש לקורא נרטיב אמין, אם כי נוכח אוסף המקורות שעמדו לרשותו, כפי שהוא אכן מציין, מדובר בנרטיב הישראלי כאשר פה ושם משובצות התייחסויות גורמים בריטים ופליטים ערבים. אזוב גם משכיל, ואין זה מובן מאליו, לאזן בין הזוית הצרה של מגיני משמר העמק ותושביה, בין רמת הזכרונות האישיים והאתגרים הקיומיים במישור האישי ואף הקולקטיבי הצר, לבין מקומה של התרחשות זו במארג הסכסוך הישראלי-פלסטיני ערב הכרזת העצמאות. אזוב חושף את הקורא להווצרותה של דינמיקה איומה של מלחמה טוטאלית. במקרה הזה האידיאולוגיה הדוגלת בדו-קיום כשלה בנסיונה לעצב את המציאות על פי ערכיה והדוגלים בה נסחפו אחר הרוחות הרעות של מציאות המלחמה והאיבה. שלושה היבטים נוספים בספר צדו את תשומת ליבי: האחד, הצטרפות יהודים מעיראק לצבאו של קאוקג'י (הסיפור המרתק של דאוד), השני, שלטעמי לא הובהר דיו, החלטת הקיבוץ שלא לפנות את ילדי חברת הנוער כאשר הוחלט לפנות את ילדיהם של אנשי הקיבוץ. ההיבט השלישי הוא ניהול הקרב בצד הישראלי - "הלמידה תוך כדי תנועה" - והשילוב בין יצירתיות ומעוף ואף הרפתקנות לבין חשיבה מציאותית יותר.
שני דברים הפריעו לי במיוחד: האחד, שכבר הזכרתי, הטיה הנובעת מהעדר מגוון נרחב של מקורות הצד האחר - הצד הערבי וגם הצד הבריטי. השני הוא הסגנון. עמידתו של הקיבוץ במתקפות ראויה להערכה, אך התרשמתי כי המחבר, בן משמר העמק, העדיף ביודעין כתיבת שיר הלל לגבורת הצד הישראלי על פני כתיבה פחות מזדהה ונטולת פניות.
הדירוג: הספר אינו חסר עניין גם למי שאין לו עניין אישי בהסטוריה של משמר העמק. הוא כתוב בצורה קולחת וקלה לקריאה, אך פגמיו המבניים - האם הוא ספר הסטוריה או ספר זכרון לגבורה ובמיוחד העדר איזון במקורות ובהיקף ההתייחסות לצד השני - פוגעים בערכו.
השורה התחתונה: ממליץ לקראו למרות הפגמים, במיוחד משום שהשלכות הפרשה חורגות מעבר לחשיבותה של משמר העמק (הווצרות בעית פליטים, המעבר למסגרת צבאית סדירה, אופיה של מלחמת העצמאות).
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
דן סתיו
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
חני (דולמוש)
גם אם לא הייתי רוצה לשפוט את חברי משמר העמק על החלטתם לפנות את בניהם ובנותיהם של חברי הקיבוץ ולהשאיר את חברת הנוער, אכן, כפי שאמרת, יש בכך משהו עצוב, במיוחד בחברה החורתת על דגלה את ערכי השיוויון בין בני האדם. מסתבר שגם בחברות שיוויוניות על פי תפיסתן אשר בתחומים רבים אכן קיימו חברה שיוויונית, קשרי דם גוברים על שיקולים אלה.
|
|
חני
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
דן זו חרפה שלא פינו את חברת הנוער בזמן שפינו את ילדי הקיבוץ. עצוב.
|
|
דן סתיו
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
תודה, רץ, על דבריך. דבר נוסף שעניין אותי בספר, ואותו שכחתי לציין בביקורת, הוא היחסים בין תושבי משמר העמק לבין כוחות ההגנה\פלמ''ח לעומת היחסים בין הכפריים הערבים לבין אנשי צבא ההצלה.
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
דן ההביטים השוינם של המערכה על משמר העמק, כמו השבר של דו הקיום, מוצגים בצורה מאוד מדוייקת, גם אני שקראתי את הספר, קבלתי באמצעותך זווית ראייה נוספת,
לגבי המקורות, חוסר האיזון, זהו קושי אובייקטבי של מחקר מסוג זה, בכול אופן כמי שלא קורא היסטוריה צבאית כול הכבוד
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת