ביקורת ספרותית על לרחם על סיליה מאת ג'קלין מוריארטי
ספר מעולה

---

אפתח ואומר ש"לרחם על סיליה" הוא אחד הספרים האהובים עליי.

אני לא מכירה הרבה ספרים שהנושא המרכזי שלהם סובב סביב חברות. רוב הסופרים חושבים שאם דנים ביחסים בין בני אנוש, רק רומנטיקה זה מה שמעניין, והספר הזה בדיוק מוכיח שלא. החברות בין אליזבת וסיליה מורכבת ומעניינת, ואני הרגשתי שהיא לא פחות מעניינת מסיפור האהבה שיש בספר.
הספר מתואר באמצעות מכתבים בלבד. אבל זה לא ספר שמתאר רק החלפת מכתבים בין שני אנשים; יש החלפת מכתבים בין אליזבת לכמה וכמה אנשים, בסגנונות שונים. ונוסף על הכל, יש גם מכתבים מצחיקים שאפשר לומר שאליזבת כותבת לעצמה, מכתבים פרי דמיונה - לדוגמה, מכתבים מ"אגודת המתבגרים" הדמיונית שיורדת שוב ושוב על אליזבת ועל חיי-המתבגרת שלה.
המבנה הזה יוצר ספר שיש בו גם קטעים מותחים ומעניינים, גם עצובים, וגם מצחיקים. הכתיבה של הסופרת קולחת ומתארת מציאות שלמה, שזה יפה וגם ממש מכניס אותך לתוך עולמה של אליזבת.
הדמויות גם כן טובות וכיפיות, ומה שחשבת על כל אחת מהן משתנה במהלך הספר. עוד משהו שאהבתי בספר הוא שלא כולם יוצאים בסדר גמור (ואני לא מדברת על דמויות מרושעות, אני מדברת על דמויות רגילות). לסופרת אין את הצורך הזה להפוך את כולם לצדיקים או לאנשים שאתה מבין אותם ומזדהה איתם; וזה מאוד מציאותי בעיניי, ובכלל לא פוגע בחוויה של הספר.

בסיכום של מה שאמרתי, אני מאוד ממליצה על הספר!
זה ספר כיפי ויפהפה עם אווירה נהדרת.

» ביקורות נוספות של Click
» ביקורות נוספות על לרחם על סיליה