ביקורת ספרותית על ספר שמואל א' עם באור מקרא מפורש מאת תנ"ך. שמואל

---

אולי הספר הזה הוא נקודת התעלות של הטרגדיה היהודית על הטרגדיה היוונית. כמה כבוד בצע ותיאורים מפילי לסת יכולים להיות בספר אחד. כמה הרבה יכול לקרות בכל-כך מעט מילים שיתארו. אלוהים אדירים, אבל האדם אף יותר. לא חשבתי לעצמי כלום כשקראתי את ספר שמואל, פשוט התפנטסטי מהקריאה.

כעת אני חושב לעצמי, ממש ברגעים אלו כשאני כותב, שמתוארת כאן היסטוריה, לא-מדוייקת כלל שתהיה, שאפשר להקביל אותה לעליות הראשונות לפני המאה ה-20 ובתחילה. הגענו לארץ להתנחל בה, והיו כאן פלשתים, או לפי ימינו ערבים, שבזו לנו כבר מהתחלה. והייתה מלחמת הלוך ושוב, זה כובש כאן וזה כובש כאן, זה מתגבר כאן וזה מגיף כאן. ענייננו הוא שהתיאור המרכזי בשמואל הוא תיאורו של העם, סיפורה של הממלכה. שאול הוא דמות טרגית ומרתקת, והוא הופך את הסיפור אחריו על קרביו, גורר אותו לכל מקום שאליו הוא מגיע. תיאורו הספרותי של מלך ישראל הראשון הוא מן הנעלים שסופרו- כמה שבילים ודרכים צדדיות יש בתוך ליבו של שאול המלך, כמה נאמנות וכמה חרפה הולכות ונשנות באותה אישיות, כמה צעדים לא זהירים יכולה לפסוע נפשו של המלך, המלאה בחיוב ובשלילה.

נדמה כאילו כאשר שאול מת הוא מפזר את הטרגיות שלו בין כל האחרים שעמדו לצידו ומנגד לדוד, וכשדוד הוא מלך ישראל אחרי מלחמת ישראל ויהודה שום דבר לא שוקט, אותה ערטילאיות יהירה ונוקבת מצדדת בכל המתרחש. הספר הזה עירום, ניתן לראות בו הכל. ואני חושב לי עכשיו, שכך זה סופר, והיה יכול להיספר בטרגדיה שכזו גם על המאה של הציונות. ערבים הצידה לרגע, וישראל במרכז הסיפור, כל הקרביים שלה שייצאו החוצה, המלחמה עם הערבים שתמלא רק תיאורי מלחמה הכרחיים ורוחות עולם שנושבות לכיוונן. כמה עודף של שקלים יהיה ניתן לדלות מגיבורינו שהופכים אט-אט מיתולוגים? כמה מילוי החסר ניתן יהיה למלא עם אותם מלאכים-שליחים שבאו לבשר הבשורה? כמה דמיון בין תקיעת השופרות וקריאות ההידד, ומרוב שירים לא שומעים את הקול. כל הדמיון הזה, השמח הוא, העצוב הוא? הלנו אתה אם לצרינו, האם שמחה היא שיבת ציון?

אני חושב שהכל זה טרגדיה שתמיד שלובה בשמחה ובעצב, ואולי עדיין אנו צעירים מידי כדי להבין זאת, לא מספיק זמן על פני האדמה הציונית החדשה והמעודכנת, בתקווה שנחזיק מעמד. ספר שמואל אינו נקודה להתחקות, הוא נקודה מעבר לנקודה, הוא מרחיב את הגבולות של המלחמה, אל עבר הטרגדיה שמאחורי המלחמה, אל עבר הסיפור והקשרים האינסופיים שטוב לספרם אפילו אם הם בלתי אפשריים. לישראלים שכמונו יהיה טוב להיכנס לאיזה סיפור טרגי שכזה. וזכרו שטרגדיה היא הכל, לא רק עצב. או שאולי טעיתי, ואולי כל זה בכלל קומדיה.

» ביקורות נוספות של יקירוביץ'
» ביקורות נוספות על ספר שמואל א' עם באור מקרא מפורש