ביקורת ספרותית על תהלה / השנים הטובות מאת ש"י עגנון
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 15 באוגוסט, 2013
ע"י גילת


את הספר קראתי ולמדתי בתקופת התיכון, אז הרבה ממנו אני לא זוכרת (חוץ מזה שנהניתי ומתישהו אקרא אותו שוב), אבל דבר אחד נשאר איתי עד היום- וזה הסגנון המיוחד של עגנון.
אני לא יודעת אם יש עוד מישהו שמיטיב לתאר את ירושלים בצורה כל כך מוחשית כמוהו.
הכתיבה שלו גורמת לי להישאב לסמטאות העיר הקדושה וממש להרגיש אותה. כשאני הולכת לירושלים- זה מזכיר לי את עגנון, ואפילו כשאני הולכת לצפת, אני נזכרת בספרו של עגנון ובתיאורים הציוריים.
כתיבה חזקה וגבוהה המעוררת חושים נוסטלגיים.
שווה להתאמץ ולקרוא.
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נתי ק. (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
נעמה, בטוח אעשה זאת, רק יקח לי קצת זמן...
נעמי (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
יקיר, אני חושבת שבכל כתה יש את הטיפוס הזה שמצהיר שבית-הספר השניא עליו את הלימודים, ושצריך לעשות שינוי וכו' וכו'. אני תמיד אהבתי את ספסל הלימודים, לא חיפשתי כיסאות נוחים יותר =) אז אולי זה אופי, אולי בית-הספר ואולי גם וגם.

גילת, קינדרלאך זאת בערך המילה היחידה שאני יודעת באידיש ונהניתי מאד מסגנון הכתיבה של בשביס זינגר.
גילת (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
יקיר, אם לא היו לי את שתי המורות האלה לספרות, סביר להניח שהייתי עד היום מתעבת את המקצוע הזה. שנאתי (ואני עדיין לא אוהבת שעושים את זה) שחופרים לסופר/משורר על היצירות שלו עד כדי המאסת היצירה וטחינתה עד דק. במיוחד אם זה מצריך לזכור מלא מושגים וחלוקות מרגיזות למיניהן.
בכלל, אם להיות כנים, בדיעבד הכי קל לומר "צריך להכניס לתוכנית לימודים של משרד החינוך", אבל כשנמצאים שם זה הרגשה חונקת, מעמיסה ומאוסה. אני בהחלט מזדהה עם מה שכתבת לגבי הלימודים בשיטת לימוד באופן כללי...
גילת (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
את בשביס זינגר לא יצא לי לקרוא, אבל אני בטוחה שלא אצליח להתחבר בגלל שכנראה בכל זאת צריך רקע יידיש מבית כדי להתחבר לשפה (וזה למרות שלקחתי באונ' קורס אחד ביידיש). אני מניחה את זה כי לא הצלחתי לקרוא את הספר של שפרה קורנפלד וגם לא של ישראל סגל (וכי נחש ממית).
נעמה 38 (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
שחף יקרה. תרשי לעצמך להכיר את תהילה. דמות מדהימה. תציף את ליבך באהבה ומידות טובות לא אנושיות בכלל עגנון. הוא תיבת אוצרות
נתי ק. (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
סבלתי מספריו של עגנון בשיעורי הספרות, עד כדי כך שעד עכשיו יש לי צמרמורת כשאני רואה את הכריכות. ברור לי שמתישהו אקרא את ספריו שוב כאדם בוגר, אך בינתיים אני ממשיכה לדחות את הקץ.
נעמה 38 (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
לדעתי חייבים ללמד ספרות, וחייבים ללמד את עגנון ובשביס, מה שבטוח שהמורות עצמן מתקשות להתמודד עם עומק הכתיבה הזו.
נעמה 38 (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
נכון חמדת, את צודקת . בתהילה מוזכר כי היא קימצה במילים כדי לא לקצר את ימיה. אך הציטוט לא מוכר לי מהספר .
יקירוביץ' (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
גילת- כנראה שהייתה לנו ילדות הפוכה ונעורים הפוכים. מהרגע שנשרתי מהמערכת הקונווציונלית הפסקתי לשנוא ספרים שנאה שבאה מהשיעורים, והתחלתי לאהוב אותם בחופשיות ולקרוא אותם בעצמי. פתאום הם לא היו נוראיים כל-כך ובהדרגה הם הפכו יותר ויותר מרתקים (מדובר על גיל 16 בערך).
אני מכיר כמה מורות לספרות שממש חיות את המקצוע ונותנות לתלמידים שלהן כלים של אהבה לספר ולא כלים של טכניקות משעממות.
עם זאת אני חושב שהדור הוא הדור והחינוך הוא החינוך, ויותר ויותר נדירים האנשים ששיעורי הספרות ממש השפיעו עליהם לטובה.

אני לא טוען שצריך לא ללמד ספרות בכלל, אלא שבמתכונת הנוכחית יתכן שזה יותר מזיק ממועיל. אני מאמין ואמונתי נכונה לגבי כל מקצוע שהוא ולא רק ספרות, שהשיטת לימוד עצמה, משניאה את רוב החומר הנלמד על רוב התלמידים. כשמערכת החינוך תעבור מהפכה רדיקלית בצורת הלימוד ובחווית הלימוד, אז יהיו ללימודים בכלל ולא רק ללימודי ספרות, משמעות אמיתית.
חמדת (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
נעמה -תהילה האמינה שלכל אדם שנולד יש מכסת מילים בחייו ,ומתוך כך לא צריך להרבות במילים כי המשמעות ידועה .
גילת (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
האמת שגם תנ"ך אף פעם לא נהניתי ללמוד בדרך שלימדו אותי... השיעור הראשון שבו נהניתי בצורה בלתי רגילה משיעור תנ"ך היה בקורס תנ"ך שלקחתי באוניברסיטה (בר אילן). ומשם זה גרם לי לרצות להעמיק בזה עוד ועוד בעצמי...
לפעמים צריך את הדחיפה הזאת, הטיזר, במקרה של עגנון זה במסגרת הבגרויות.
גילת (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
נעמה- זה ציטוט מתוך הספר תהילה, אם אני זוכרת נכון. ומסכימה עם מה שכתבת, במיוחד ש*בלי להכליל* הנוער של היום לא בדיוק עולה ברמה האינטלקטואלית/התרבותית שלו :-/
יקיר- תרשה לי לשתף אותך בחווית הלימוד שזכורה לי מהמקצוע ספרות.
במשך 5 שנים שלמדתי ספרות (ביא' הייתה הבגרות, ועשיתי רק יח"ל 1 בספרות, השנייה במחשבת ישראל)- שנאתי את השיעור הזה 3 שנים מתוך ה-5! אפילו לא הסכמתי לגשת לבגרות במקצוע הזה! (המחנכת שלי שכנעה אותי שאני אחליט אחרי שני שיעורי נסיון... מזל שהקשבתי לה וניסיתי...לא האמנתי שזה יכול להיות ככה מרתק) ואני אוהבת לקרוא!
זכיתי שנתיים בשתי מורות מדהימות לספרות, שממש השתוקקתי למידע ולדרך שבה לימדו אותי לקרוא יצירות ספרותיות. זה לא היה בא לי בשום אופן לבד. הן נתנו לי את הכלים והפירושים שנזקקתי בשביל להעצים את היצירות שנלמדו.
באותן שנים גם למדתי את תהילה, את בעלת הארמון, אל תגע בזמיר ועוד כל מיני שירים פשוט מדהימים, שהשאירו בי חותם עד היום.
לכן לפעמים כן צריך להכריח :) מי שלא ירצה להמשיך-פשוט לא ימשיך, אבל זה כלים חשובים להבנה בסיסית של קריאה ספרותית איכותית.
נעמה 38 (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
יקיר, אני בעד להכריח בתיכון ללמוד את עגנון, או ספרות בכלל. אם תוותר על הדרישה, עולם התוכן של רוב הנוער ירד לתהומות הנשיה. ולחלק גדול מההורים לא ממש יהיה אכפת..
נעמה 38 (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
בבקשה תסבירי לי, למה את מתכוונת כשאת כותבת משפט כמו:אין להרבות במילים, כי ככל שאתה מרבה במילים, כך ימיך סספורים... ועוד באתר של אוהבי מילים..
יקירוביץ' (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
זה דבר שלילי שהדרישה לקרוא סיפור באה בעקבות הבגרויות. היא צריכה לבוא בעקבות הרצון הטבעי של הבנאדם. ואז כמו כל סיפור אחר, מי שיגיע אליו יגיע, ומי שלא לא.
אף סיפור ואפילו לא תהילה לא צריך להיות תלוי בגרויות. כי אז נגיד למה מכניסים את תהילה ולא סיפורים אחרים שגם הם אדירים בחשיבות שלהם, אז עדיף פשוט לתת לחיים להתקיל אותך בספרים וסיפורים, זה הכי טבעי ולכן גם הכי נכון. הספרות דורשת טבעיות.
גילת (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
מסכימה :)
מיכל (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
מדוע אין על מערכת החינוך לוותר על לימודי הספרות? בגלל רומן כמו תהילה!
ספר עם המון משמעות שהקורא הממוצע לא תמיד יבין, שפה גבוהה ואיכותית, ותיאורי ירושלים... אין להרבות במילים, כי ככל שאתה מרבה במילים, כך ימיך סספורים...



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ