אין תהילה אלא ירושלים, ואין ירושלים אלא תהילה. ואין ספר מתאים ומרגש יותר משני סיפורים אלה - "תהילה" ו"השנים הטובות" כדי להתכונן ליום שחרור ירושלים הבא עלינו לטובה, ולהודות לבונה ירושלים על הנסים הגדולים שנעשו לנו לפני 47 שנה, כמו גם על עצם העיר המתחדשת בכל עת, שאין יופיה מש ממנה ולו לרגע על אף זקנותה. והלא זה ממש כפי שקורה לתהילה הזקנה, שהייסורים שחוותה יכולים רק להימשל לייסורי ירושלים, שבתוך אלף שנים חרבו שני בתיה, ולמרות זאת - החן לא סר משתיהן. ואולי זה גם תורף הסיפור השני - "השנים הטובות" - שבא להמחיש לנו מהי חיננות שאינה פוסקת, ואשר נובעת מהחלטה פשוטה שעלינו לקחת: להיות שמחים בחלקנו, ולהודות לה' על כל דבר ודבר, וממילא יבואו להן כל הטובות, היופי והשלום. אשרינו ששם חלקנו עם אוהבי ירושלים והחוזים בבניינה!











![דוקטור ז'יוואגו [כרך ב']](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers45/455136.jpg)





