ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שבת, 27 ביולי, 2013
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
למה הספר הזה זכה ב"פוליצר"? העובדה שאני לא יכולה לספק תשובה לשאלה הפשוטה הזו כולה באשמתי: לו הייתי מפנימה מה שניסו ללמד אותי בשיעורי ספרות (ששנאתי!) אולי גם אני יכולתי לכתוב בלי בושה "עשיר, מזעזע, מצחיק ונוגע ללב..." או "מלא דמויות אמיתיות ורקע מוחשי" (!!!) וכהנה מלים המצוטטות מהתייחסויות ספרותיות של עיתונים נחשבים. כמו שזה היה תפסתי את שיעורי הספרות כמזימה שנועדה לקלקל לי את הקריאה ולהכניסה לתבניות "נכונות". לכן עשיתי כמו כל תלמיד תאב הישרדות מה שציפו ממני, התחלתי להכביר מלים ולקשקש על יצירות שונות והמורה התפעלה מאד מהקפיצה שעשיתי במקצוע שלה...
אני מוכרחה להודות שלא סיימתי את הספר. קראתי חצי ממנו והספיק לי. יכול להיות שלו החזקתי מעמד עד סיומו הייתי מגלה איזו הפתעה שהיתה משנה את דעתי ומצטרפת למהללים. אין לי התנגדות לקרוא גרוטסקות. מחלקן נהניתי מאד - נניח "הזקן בן המאה שקפץ מהחלון ונעלם" של יונס יונסן או "המשכוכית" הנפלא של קוני ויליס. ההבדל הוא שאלה כתובים עם מודעות לכך שהם גרוטסקה והספר הזה לא. יש בו אוסף של טיפוסים ביזאריים, החל מאיגנציוס ריילי, הגיבור, אמו המטומטמת, שוטר שלא מצליח לאסור אף אחד, מנהל מפעל מטושטש, עובדת סנילית במשרד, בעל הון הנשוי לאשה מוזרה ואב לבנות...ויש עוד המון, אחוס עליכם.
יש גיל בערך 11-12 אני חושבת, שבו בנים מתעניינים מאד בנוזלי גוף: נורא מצחיק אותם פיפי וקקי ונזלת ועל זה הם מספרים בדיחות. זה עובר להם אחרי שנתיים-שלוש והם עוברים לבדיחות קרש אחרות. לטול זה לא עבר. גיבורו השמן כל הזמן מפליץ, מגהק, משהק, משתין, מאונן, בולס, והכל בפרוט, כדי לתת מושג לגועל. יש לו גם שפם לח תמידית, ועליו פירורים מארוחתו האחרונה וגם זו שלפניה. ומה שהוא עושה בחיים זה לקרוא תגר על הכל בלי אפלייה. וכל מי שהוא פוגש משתף איתו איכשהו פעולה. זה מענג כמו שזה נשמע.
ההקדמה לספר, מאת סופר שאני לא מכירה אחד ווקר פרסי היא החלק המעניין בספר. הוא מספר שם על איזו נודניקית שהתעקשה שיקרא ספר גדול שכתב בנה המת. כל כך היא נדנדה שהוא התחיל לקרוא את הספר והשאר היסטוריה. כי ג'ון קנדי טול התאבד בשנת 1969 כשהיה בן 31 אחרי שניסה - כך נטען - למכור ללא הצלחה את הספר לסיימון ושוסטר. עם סיפור כזה מאחוריו אפשר להניח שהספר יגיע רחוק...
שמו של הספר נלקח מציטוט של ג'ונתן סוויפט "כל אימת שגאון אמיתי נגלה לעולם ידוע תדע אותו לפי שהכסילים כולם חוברים נגדו..." ואני אומרת - גם ההפך. כסילים גם חוברים להאדיר יצירה ספרותית משונה ולהכריז עליה כספרות מופת דגולה, לא פחות.
29 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, ניר!
אתה צודק. נראה שכמות הכסילים מכפילה את עצמה...
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
תודה, דן סתיו!
|
|
|
ניר
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
תודה דן שהקפצת את הביקורת הזאת... אהבתי.
יש הרבה מלכים ערומים, ועוד הרבה יותר כסילים :)
|
|
|
דן סתיו
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
yaelhar
ביקורת מושחזת וקטלנית לגבי יצירה ספרותית שאפשר שמחברה היה מעדיף להתקל בביקורת מעין זו מאשר במשיכת כתף אדישה.....ובדרך התחשבנות משעשעת עם מוריך לספרות. ואחרי הכל את החץ המושחז מכל את שומרת לסיום. נהניתי מכל מילה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, חובב ספרות!
בדרך כלל גם אני לא אוהבת לכתוב על ספר שלא סיימתי. לא בגלל חוב כלשהו לסופר - ההסכם ביני לבין הסופר הוא שהוא ירתק ויפעים אותי ואני אקרא מה שכתב ואעריץ אותו. אני מעדיפה לסיים ספרים בגללי, ותמיד מאמינה שיהיה בהם עוד משהו... במקרה הזה, אחרי 200 עמודים של כתיבה יציבה לגמרי, חשבתי שגם אם יגיע איזה "טוויסט" הוא לא יצליח למחוק את הטעם העבש של מה שקראתי כבר וויתרתי.
|
|
|
חובב ספרות
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אני לא אוהב לכתוב על ספר שלא סיימתי, לא נראה לי צודק כלפי הסופר שהשקיע מזמנו. אולי באמצע או לקראת סופו יגיע הפאנץ ליין כפי שקרה לי בלא מעט ספרים, אבל אני בהחלט יכול להבין אותך.
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה , טופי, שפתרת את החידה.
אני ממש גרועה בציטוטים, ולא יכולה לשלוף אחד כזה ב"שלוף"...
לגבי בית הספר - מאד אהבתי להוסיף ידע. לקרוא על כל מיני דברים חדשים. אבל ממש שנאתי כשאמרו לי מה לחשוב על הידע הזה. וזה - לפחות מנסיוני - היה תמצית ה"חינוך". |
|
|
טופי
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תנוח דעתך, אין בך ולו שמץ אשמה... לפעמים נותרת בנו תחושת מרד כנגד מה שניסו לדחוס למוחינו בבית הספר.
והציטוט מתוך "העולם על פי גארפ" אותו כמובן לא למדנו בשעורי ספרות
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, אפרתי!
|
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
מקסים.
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, יעקב!
שימחת אותי מאד בהערתך.
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, טופי!
ציטוט מרתק שלא זהיתי את מקורו.
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, עולם-נפלא-נורא!
גם אני לא זוכרת את רוב המורים שלי בתיכון. אבל כמה מהם היו מופלאים, ואותם אני זוכרת.
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, קורא כמעט הכל!
אשריך. שמעתי על מושאי אהבת נעורים הרבה פחות ראויים...
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, בלו-בלו!
אני חושבת שהצלחתי להתגבר עליהם...
|
|
|
י. קליש
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תמיד כיף ועונג לקרוא את חוות דעתך, וזו מבחינתי, נמצאת בפיסגה. תודה.
|
|
|
טופי
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
הנאה רבה הסבה לי ביקורתך..
וכתוספת לחיזוק דעתך ציטוט: "..מאחר שאומנות הכתיבה לא תמיד מגלה את רצינותו של הסופר, נחוץ לעיתים לגלות את עומק יסוריו האישיים באמצאים אחרים. כאשר אתה הורג את עצמך, נראה שככלות הכל כוונתך היתה רצינית
משהו זיהה את הכותב? |
|
|
עולם
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
יופי של ביקורת.
אני בקושי זוכר את המורה שלי לספרות (מה שמעיד עלי, אני מניח, לא פחות מאשר עליה), מלבד זאת שפעם אחת היא הלינה בפני הכיתה, שלא הפנימה מספיק לטעמה את המסרים שלה, ש"אני מרגישה שנכשלתי". "לא נורא, יש מועד ב'," סיננתי לעצמי. למזלי היא לא שמעה.
|
|
|
קורא כמעט הכול
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת טובה
המורה שלי לספרות הייתה מושא אהבת נעורים שלי במשך שנים...
נורית, אם את קוראת פה באתר.... את לא כמו המורה שתוארה בתחילת הביקורת :-) |
|
|
בלו-בלו
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת נהדרת!
חבל שכאלו היו מורייך לספרות.
|
29 הקוראים שאהבו את הביקורת
