ביקורת ספרותית על זהירות, שביר מאת ג'ודי פיקו
ספר מעולה

---

יש מילה לתאר משהו שהוא יותר ממושלם?
לא סתם בחרתי לקרוא את הספר הזה כשאני בחופשת מחלה אחרי ניתוח, יש לזה אפקט אחר. אולי רציתי להרגיש מה זה להיות שבירה כמו הדמות בסיפור והרגשתי, יותר מהכל בספר הזה הרגשתי. הרגשתי את הקונפליקט שבו נמצאת שרלוט, הרגשתי את השברים של וילואו, את הכאב של אמיליה, חיים שהשתנו, מערכות יחסים שהתפרקו. כמה שבירים יכולים להיות החיים כמו עצמותיה של וילואו.
כתיבה ללא דופי, פעם ראשונה שמספרים לי סיפור מנקודת מבטם של כל הדמויות - גאוני. כ"כ הרבה לקחים שהראש שלי הסתחרר.
עדיין אינני יכולה להסתכל על הדברים מנקודת מבט של אמא, אבל אם היו אומרים לכם שהתינוק שלכם יצא מוגבל האם הייתם בוחרים להמשיך בהריון?
מה אני הייתי עושה? לא יודעת, יש דברים בחיים שהתשובה עליהם היא לא חד משמעית. לא יכולתי להצדיק את שרלוט לגמרי וגם לא הייתי נגדה. אפשר בכלל לשפוט מישהו שיש לו ילד מוגבל? להסתכל מהצד זה תמיד יותר קל.
והסוף? הסוף גמר אותי, אחרי יומיים ששקעתי לגמרי בתוך הספר, איבדתי כל קשר לעולם או למציאות, הרגשתי שזה לא יכול להיות..עוד הוכחה שהחיים לא צפויים.
לעולם לא אשכח את חוויית הקריאה של הספר הזה. ולכם אאחל שתקראו ולא תישברו.

» ביקורות נוספות של Addicted To Books
» ביקורות נוספות על זהירות, שביר