מוכר לכם הקטע שבו אתם פותחים את הספר , מתחילים לקרוא את הדף הראשון, אתם רועדים מפחד, מפחדים לעבור לדף השני, והפחד הזה
אוחז בליבכם, אתם ממשיכים לקרוא, הפחד הזה לא עוזב, להפך החשש גודל ועולה, אז אתם עושים קפיצה, ועוברים לסוף הספר. , לדף האחרון,
אתם קוראים אותו, אתם יודעים שכאן לא תיתקלו בסיפור הזוועות, אז אתם הולכים על הדף שלפניו, וככה אתם הולכים במעגלים, קונצרטינה של מילים
אתם חוששים מהדפים שמתקרבים לתוך המרכז, ואז שאתם מגיעים לעיקר, לזוועות, אתם אומרים לעצמכם, סטופ. מכאן אני לא זז.
ובכן זה קרה לי עם הספר הזה.
בפעם הראשונה לא מצאתי את האומץ לקרוא דברים מפורשים. תאור אמיתי של הדברים.
ואני פה אומר קבל עם ועדה, הספר הזה כמוהו כביקור באושוויץ.!
ואפילו יותר מכך, הוא ביקור באושוויץ כפול עשר, מאה, אלף...
זהו התיאור החי ביותר מעולם של המוות, מעולם שסיפר לנו עליו דנטה.
אף על פי שדנטה עצמו היה יכול ללמוד עוד הרבה על הגיהינום מביקור
קצר במחנה המוות של אושוויץ.
ספר קשה באופן מיוחד. לא לאנשים רגישים ובמיוחד לא לאנשים שסובלים
מקשיי הרדמות ומחלומות בעטה.
מצד שני למי שיכולים, תלכו על זה!
טוביה
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
